|
|
Page:10
הפוליטיות בזירה הבינלאומית שהעסיקו את עצמן בבעיה היהודית ובפלםטינה . המחקר הנוכחי , לעומת זאת , מבקש להגדיר את קווי המיתאר של המבנים החברתיים היציבים שהלכו והתגבשו בתנועה הציונית , ובמיוחד הוא עוסק בבעיות ובלחצים הפנימיים שהיו קיימים בתוך הקהילה היהודית הארצישראלית עצמה , אך לא באלה שבין היישוב לקבוצות אחרות - יהודיות או לא יהודיות - שמחוץ לגבולות פלסטינה . אך למרות ההבדלים הגדולים האלה שבין העבודה הזאת לבין 'רעיון המדינה היהודית , ' יש היבט חשוב אחד שבו קיים דמיון בין הבעיות והשיטות של שני המחקרים . בהשוואה לארצות אחרות שאינן מתמודדות עם כוחות שינוי כאלה , כוחות שהם עצמם משתנים במהירות , אין ספק שבישראל של היום מבנה חברתי יציב עדיין אינו בגדר עובדה מוגמרת . כל ניסיון לנתח כיום את המוסדות שיגדירו את המערכת החברתית של ישראל כשזו לא תתמודד עוד עם כוחות שינוי בלתי צפויים הוא משימה בלתי אפשרית . אי אפשר להניח למשל , כפי שנהוג לעשות בניתוחים חברתיים של מצבים יציבים , שההיסטוריה כבר גיבשה רעיונות יסוד מסוימים או ערכי יסוד שעליהם מושתתים מוסדותיה של חברה , במידה כזאת שאפשר יהיה לראות בהם יסוד מוםד , קבוע לטוות הארוך . ואכן , נראה בעליל שהרעיונות והערכים שהמוסדות הישראליים מושתתים עליהם נמצאים עדיין בתהליך של הגדרה . יחד עם זאת , נכון לומר - כפי שמודגש ב ' רעיון המדינה היהודית ' - שרעיונות התשתית של כמה מן המוסדות הישראליים דהיום אינם בלתי קשורים לרעיוךהגרעין של המדינה היהודית , ולפיו הריבונות היא הכלי לפתרון הבעיה היהודית . העצמאות הלאומית כאמצעי מובהק לפתרון הבעיה היהודית היא מושג המשתקף בכל מוסדות החברה הישראלית , כמו גם במבנה הפוליטי של מדינת ישראל . למשל : מטרות המדינה , המגולמות במוסדותיה התרבותיים , הכלכליים והחברתיים , כוללות פיתוח של העברית כשפה הלאומית , קליטת המוני יהודים שאינם יכולים או אינם רוצים לגור בארצות אחרות , הקמת קהילה יהודית ישראלית משוחררת מן החוליים החברתיים והתרבותיים שאפיינו את מעמד היהודים בעת היותם מיעוט מפוזר ומפורד בין העמים , ביצוע שינויים נחוצים בהתפלגות החברתית והכלכלית , הקמת מוסדות סוציו אקונומיים מתאימים ואימוץ השינויים התרבותיים הדרושים להגשמת תוכנית מהפכנית שכזאת . בכל המאמצים האלה משתקף המיתוס של עצמאות יהודית - הרצון לקבוע בביטחון את הזכות לשלוט בגורל הלאומי העצמי , לרכוש את היכולת לשליטה כזאת , ולהביא לידי ביטוי חופשי את הייחוד הלאומי - אף על פי שההשתקפויות האלה לובשות צורות שונות ומידת בהירות שונה מעניין לעניין . עד ייסודה הרשמי של מדינת ישראל בתש"ח התגבש הרעיון הזה לא רק באמצעות המימוש הברור והישיר ביותר של עקרון העצמאות היהודית : הריבונות היהודית . עד המועד הזה הספיקו להתבסם גם מוסדות אחרים של החברה הישראלית , מוסדות שבהם
|
|