|
|
Page:11
מבוא מן המפורסמות הוא שהצורך בפרשנות הוא היבט מהותי של כל טקסט שהוא . צורך זה מתלווה לטקסט מרגע שנוצר , והוא מתעורר מחדש בכל מפגש בין הטקסט ובין מי שקורא או שומע אותו . היגד זה תקף לכל טקסט שהוא , ועל אחת כמה וכמה ביחס לטקסט מקודש . שהרי מצד אחד דמותו של הטקסט המקודש מתקבעת עם התקדשותו ואינה ניתנת לשינוי , ומצד אחר סמכותו ותוקפו של הטקסט המקודש עומדים לעולם , ומחייבים לא את דורו בלבד אלא את כל הדורות הבאים . 'פרשנות המקרא' היא אפוא קו מהותי בעצם הווייתה של היהדות כ'דת הספר , ' המבססת את כל ההיבטים של קיומה - השקפת עולמה , הלכות חייה , מוסדותיה ושאיפותיה - על הספר המקודש לה , המקרא . ראשיתה של פרשנות המקרא היא במקרא עצמו , שחיבוריו המאוחרים מפרשים את אלה שקדמו להם , והיא נמשכת ומתפתחת לאורך כל תולדותיה של היצירה היהודית . פרשנות המקרא משנה את פניה במהלך השנים ולובשת מדי פעם צורות חדשות , הנבדלות זו מזו בהנחות היסוד האמוניות שלהן , במתודולוגיה הפרשנית שלהן , ובטכניקות הפרשניות המשמשות אותן . עם זאת יש מניע אחד המשותף לכל ביטוייה של פרשנות המקרא בכל הדורות , והוא הצורך לשמר את משמעותו וחיוניותו של הטקסט המקודש אל מול המציאות ההיסטורית - הךאלית והרוחנית - המשתנה ללא הרף . 'פרשנות המקרא' היא אפוא תהליך קבוע ומתמשך , וההתחקות אחרי 'תולדות הפרשנות היהודית למקרא' היא במהותה בחינתה של ההיסטוריה האינטלקטואלית של היהדות לאורך הדורות , באחד ההיבטים החשובים ביותר של הווייתה . העיסוק בפרשנות המקרא אינו מוגבל אפוא למי שהמקרא הוא תחום עיסוקם המקצועי - החברתי , החינוכי או האקדמי . פרשנות המקרא היא בעצם טבעה נחלתו של כל אדם הלומד מקרא , ותהיה המסגרת שבה הוא עוסק במקרא אשר תהיה - בקריאת פרשת השבוע בבית הכנסת , בלימוד המקרא בבתי הספר לסוגיהם ולרמותיהם , בחוגי לימוד המוקדשים למקרא , בקריאת יצירות ספרותיות המבוססות על המקרא ובהאזנה למוסיקה או בהתבוננות ביצירות אמנות השואבות את השראתן מן המקרא . בכל אלו , הבנת המקרא - על מילותיו , פסוקיו , היגדיו , שירתו וסיפוריו - מיוסדת על פירושו , וכל אדם העוסק בהם נזקק לפרשנות המקרא , ביודעין או בלא יודעין . מה שהוביל אותי , כמעט מבלי משים , אל הפרשנים שקדמו לי ואל חכמת הדורות של לומדי המקרא הוא דווקא העיסוק במחקר המקרא המודרני במסגרת עבודתי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית . נקודת מוצא הכרחית לעבודתו של כל חוקר במדעי הרוח היא ראיית נושא מחקרו ודרכי מחקרו בפרספקטיבה היסטורית הולמת . הצורך בפרספקטיבה כזאת הוא שהנחה אותי - בתהליך הדרגתי אך מחויב המציאות - להתבוננות בדרכיהם של ראשונים , ולהגדרת התהליכים ההרמנויטיים הפועלים בכל אחד מביטוייה ושלביה של פרשנות המקרא , ובכלל זה במחקר המקרא המודרני .
|
|