|
|
Page:13
מבוא במכתבו הראשון לאלואיז מתאר אבלר במילים נוקבות את הקשר בין חיי המשפחה ל"דרך החיים המכובדת" הנאה לחיי הפילוסוף ' : שכן מה משותף לתלמידים ולמשרתות , למכתבה ולעריסה , לספרים או ללוחות ולכישור , לעט או לקולמוס ולפלך ? מי האיש המכוון לבו להגיגים פילוסופיים שיוכל לשאת את בכי התינוקות , את שירי הערש של האומנות שנועדו להרגיעם , את המולת הגברים והנשים שבבית המשפחה ? או לסבול את הזוהמה המתמדת והדוחה של ילדים קטנים ? חיבורנו דן בעריסה , בהמולה שבבית המשפחה , בילדים הקטנים , ובקשר שבינם לבין סביבתם , כלומר בקשרי היומיום המשפחתיים שאבלר ביקש לנתק מחיי המלומדים . הספר עוסק במשפחה היהודית בגרמניה ובצפון צרפת בימי הביניים , למן לידת הילדים ועד לסוף תקופת הילדות המוקדמת . העיסוק בהורים ובילדים , דהיינו ביחידה הבסיסית ביותר של המשפחה , פותח צוהר אל המשפחה המורחבת ואל הקהילה היהודית בכללותה . נתיב הדיון עובר מן הציפייה לילדים לאחר הנישואין ועד לשלב שלפני יציאת הבנים מן המרחב הנשי המובהק , שבו שהו בחסות אמותיהם ונשים נוספות , עם כניסתם לתלמוד תורה בגיל חמש , שש או שבע . הבנות הצעירות , בניגוד לבנים , נותרו תחת השגחת אמהותיהן עד שהקימו בעצמן משפחות משלהן . חיבור זה מדגיש במיוחד את האמהות , הן מכיוון שמקומה של האם בטיפול בילדיה ובחינוכם בשנים אלה היה מרכזי ביותר , הן בשל הרצון להתמקד בחייהן של נשים בעבר דווקא . יחד עם זאת , המחקר איננו מתמקד באמהות בלבד , והעיסוק בהן נכלל במסגרת הדיון במשפחה הגרעינית . כל שלב ושלב בהתפתחות המשפחתית נבחן תוך כדי השוואה למציאות בחברה הנוצרית הסובבת , מתוך ניסיון לברר את המשמעויות החברתיות והתרבותיות של 1 ליתר דיוק , אבלר טוען שהוא מצטט את דבריה של אלואיז עצמה , שביקשה לשכנע אותו לא להינשא לה . לאחרונה הציע גדי אלגזי שדבריה של אלואיז משקפים את מניעיה של אלואיז עצמה לא להינשא . ראו : ג' אלגזי , "אבלר , אלואיז ואצטרולב , " עמ' . 98-85 2 פטרום אבלר , מכתבי אבלר ואלואיז , עמ ' . 27-26 3 על הפרידה מן המרחב הנשי עם הכניסה לתלמוד תורה ראו : א ' מרקוס , טקסי ילדות , עמ ' . 112-106 4 כפי שאראה בהמשך הספר , נשים היו אחראיות על ילדים קטנים . ראו להלן , פרק ה .
|
|