|
|
Page:9
הקדמה יוסף גייגר " עובדה היסטורית שכדאי לעמוד עליה היא , שהביטוי המובהק ביותר במאה העשרים של הלמדנות הגרמנית של המאה התשע עשרה במיטבה יצא תחת ידו של איש שנולד בפולין וכותב אנגלית בירושלים . " כך סיכם פרגוס מילר את הערכתו לברך הראשון של מפעלו הגדול של מנחם שטרן , אוסף המובאות של הסופרים היוונים והלטינים על היהודים ועל היהדות . זהו שבח בעל משמעות רבה , והוא אינו מופרז . אין עוד צורך ביום להדגיש את מעמדו של שטרן בתור ההיסטוריון הבולט של תקופת הבית השני , ובכל זאת ראוי לציין את היסוד האיתן אשר עליו הושתתה למדנותו - הבחנתו הדקה והמדויקת , לצד שקדנות אין קץ : מדי בוקר החל את יומו בקריאת טקסטים יווניים , רבים מהם מן הסוג הקשה והפחות ידוע . המפעל הגדול , שבו אסף את העדויות להיכרותו של העולם הקלסי את היהודים ופירש אותן , כמו גם יתר עבודותיו של שטרן , הם תזכורת מתמדת לכך , שבבסיס ההערכה ההיסטורית מונחת הבדיקה הפילולוגית של המידע . אולם כלי עבודתו של שטרן הושחזו לא רק באמצעות הדיסציפלינות שמקורן במדע הגרמני אלא גם על ידי המסורת היהודית של לימוד טקסטים בעלי קושי לשוני ניכר ביותר ופירושם , מסורת שהגיעה לשיאה במזרח אירופה לפני השואה . למדנותו הייתה מרשימה כל כך דווקא בגלל הענווה שאפיינה אותה , דווקא משום שלא התהדרה בתגליות מרעישות או בחידושים גדולים , שלא לדבר על שיטות מהפכניות כביכול ; נהפוך הוא , דרכו הייתה להציג את המידע ולשקול אותו בענווה המיוחדת למלומדים אמיתיים . וכך , כדי לרדת לעומק הלימוד של מפעלו הגדול של שטרן אין צורך לקרוא מסקנות מרעישות , אלא רק את האותיות הקטנות של הטיעון הפילולוגי . שלושת הכרכים של מפעלו הגדול של שטרן הם מאבני הגזית שעליהן מבוססות תולדות היהודים בעולם הקלסי , ומקום של כבוד תופסים לצדם שלושת הכרכים ( שהודפסו בארבעה ברבים ) של "שירר החדש , " שהוא
|
|
|