|
|
Page:8
מוצג במאמרו של איתמר גרינולד , יסוד נוסף - זה של "הכח . " בכך נוצר המשולש " מיתוס ריטואל כח . " המושג "כח " מציין כאן דברים המוכרים מתחומים הידועים כמגיה ותאורגיה . המחבר מציג סידרה של מאמרים מספרות חז"ל והקבלה ולפיהם מתברר טיבו של המשולש המוצע . המחבר מעלה את הטיעון שיש "זיקה משולשת בין מיתוס גופו של האל , הפולחן המתבצע באמצעות הגוף האנושי , והכח המתוסף לגוף האלוהי על ידי הפולחן . " המחבר מתחקה אחר השלבים השונים של התעצמותו של המיתוס כפי שהוא מופיע בספרות חז"ל , עובר לספרות הקבלה , וטוען שיש לראות בדברים הנאמרים על כוחו של הריטואל בקבלה משום היגד מיתי עליו . חידושו החשוב של המאמר הוא בקביעה שיש יסוד מיתי בתפיסה על עצם כוחו של עושה הריטואל לשנות דברים . עניינו של המאמר במבנה המיתי של בעל הכח . בניגוד לטיעון המושמע על ידי איתמר גרינולד בדבר הקישור בין המיתוס והריטואל , עוסק מאמר זה במעמדו המיתי של הריטואל , מעמד שהוא ביסוד כוחו של הריטואל לחולל דברים בעולם האלוהות . מאמרו של דוד אוחנה עוסק בשאלה של פירוק המיבנה המיתי למרכיביו ובאופן זה על האפשרות לעמוד על מרכיבים חשובים בתודעה האנושית . המחבר מפריד בין תפקודו של המיתוס בסביבתו המקורית ובין תפקודו בסביבתו החדשה במציאות הפרשנית . מבחינה זו אפשר לומר שהסביבה הפרשנית המאוחרת מעניקה למיתוס הקדום חיים חדשים . למרות שאין המחבר נוקט במילים אלה , הוא מנסה לעמוד על המצב האינטר טקסטואלי של שני מצבי מיתוס , בין אם זה המיתוס הקדום ופרשנותו המאוחרת ובין אם מדובר על שני מיתוסים העוסקים במודע ושלא במודע באותו נושא . ציר מרכזי במחקרו של דוד אוחנה משמשים המוטיבים המיתיים הקשורים בשמו של פרומתאוס . מוטיבים שונים עולים כאן , הן במיתוס המקורי והן בשימוש שנעשה בו בשלבים תרבותיים מאוחרים יותר , כמו בתקופת הרנסנס וברומנטיקה של המאה הי " ט . חייו של המיתום הפרומתאי עולים כאן בראייה היסטורית מגוונת . בחלקו האחרון של מחקרו המחבר מאיר בצורה מעניינת את שימושיו של המיתום של פרומתאוס בפילוסופיה החדשה , ובעיקר בחשיבה הפילוסופית על המדע המודרני . בחלקו השני של הקובץ באים מאמרים העוסקים במיתוסים שונים בעת העתיקה , בימי הביניים ובעת החדשה . מאמרו של גידי בוהק עוסק בשאלת ההשפעות היהודיות על המגיה הפגנית של שלהי העת העתיקה - במוקד הדיון עומדים גלגוליו של מיתוס יהודי אחד . למעשה , כוללים הטקסטים המגיים בעולם העתיק מיגוון עשיר של מסורות הלקוחות ממרחבים מיתיים הפרושים על פני עמים ותרבויות , כל זאת כמובן בעיבוד ייחודי לצרכים המגיים המיוחדים בכל מקרה ומקרה . חומרים יהודיים שנשאבו לתוך עולם זה הותכו בתוך כור ההיתוך המיתי הרב לאומי והרב תרבותי הזה , גם אם הם נוצרו מלכתחילה בניגוד למיתוס הפגני , אך ההשפעה היהודית המוכחת על המגיה
|
|
|