|
|
Page:7
הקדמה קובץ המאמרים שלפנינו הוא תולדה של שני אירועים : הראשון הוא מושב שכלל הרצאות על המיתוס , מושב שנערך במסגרת הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות , שנערך בירושלים בשנת תשנ " ז . ההתעניינות הרבה שעורר מושב זה , הביאה את מר צבי יקותיאל להציע לעורכי הקובץ לארגן כינוס בנושא המיתוס היהודי , שנערך שנתיים אחר כך במסגרת מרכז זלמן שזר - והוא האירוע השני . אנו מודים על האכסניה שעזרה רבות בכל שלבי האירגון של המושב והכנס ובכינוס המאמרים בקובץ שלפנינו . בין המושב בקונגרס על אודות המיתוס לבין הכינוס והקובץ שלפנינו , התרחבה היריעה מאוד . אם בראשית הבירור המוקד היה יותר מושגי - מעמדו של המיתום ביהדות - הרי שבכנס ובקובץ המאמרים נוספו נושאים אחרים , בראש ובראשונה הזיקה בין המיתוס ובין ההיסטוריה , אך גם יסודות ספרותיים והשוואתיים . כמובן , אין בקובץ משום ניסיון למצות סוגיה חשובה כמיתוס ביהדות . אנו נמצאים רק בראשית ההשתחררות מהנחות פשטניות בדבר הניגוד המובהק שבין יהדות ומיתוס , או בין מיתוס לבין המקרא או בין המיתוס לבין העולם התלמודי - בקיצור , בין דת ממוסדת לזו שאינה ממוסדת . ראשיתה של השתחררות מהנחות פשטניות אלה ניכרת יפה במחקר בתקופה האחרונה , וקובץ זה מצטרף למגמה מקיפה של ראייה מורכבת יותר של זרמי היהדות השונים . הקובץ שלפנינו מצביע על שימושים שונים במושג המיתום , תוכנות רחבות והגדרות מגוונות . בניגוד למגמות שרווחו בעבר , ולפיהן יש לראות במיתוס תודעה ייחודית , ומבחינה יהודית אף שולית ואולי אף שלילית , מגלה הקובץ שלפנינו גישה נינוחה המניחה כמעט ממנה ובה את רב גוניותו של השיח המיתי בעולם היהודי ואת כל נוכחותו של שיח זה . בחלק הראשון של הקובץ באים דיונים מתודיים שונים בנושא המיתוס . המאמר הראשון , פרי עטו של איתמר גרינולד , פורס יריעה מתודית המנסה להגדיר מיתוס ומיתולוגיה בהקשר של ריטואל . מיתוס הוא סיפור המקושר בדרך כלשהי לריטואל , בעוד שמיתולוגיה היא מערכת של סיפורי מיתוס שאבד להם הקשר עם התנהגות ריטואלית . המחבר מבקש לראות את הריטואל בהקשר רחב יותר מאשר בתחום הדתי , וממילא המיתוס אינו צריך להיות בהכרח דתי . יתרה מזו , לצורך זה יכול גם הסבר פילוסופי לריטואל כלשהו לשמש בתפקיד מיתי . במאמרו של יוני גארב נעשה ניסיון חדשני לצרף לזוג מיתוס וריטואל , כפי שהוא
|
|