|
|
Page:9
בריאות ורווחה . רסיסי הסיפורים הקשורים באלים ונוכחותם בעולמו הנפשי של האדם הקדם נוצרי חלחלו במהלך השנים אל השירה העממית העשירה והמגוונת , שהועברה במשך דורות רבים כמסורת בעל פה . בזכרי דברים שהותירה שירה זו בנפש הסרבים נמסכו לימים גיבורים חדשים שהצמיחה ההיסטוריה והזינה רוח המיתוסים הקדומים . בפרק "קדושי הנצרות בראי האלים הפגאניים " מתוארת דמותו של סאווה הקדוש כדוגמה לגלגולם של האלים הקרומים בדמויות הקדושים הנוצרים . מוטיבים וסיפורים רבים האופייניים לאלים הקדומים נקשרים בדמותו של סאווה הקדוש ומעניקים לו את אופיו המיוחד באמונה הסיבית העממית . בפרק "ישויות מכאן ומשם " מתוארות ישויות אגדיות מן המיתוסים והפולקלור הסרביים . ישויות אלה , היונקות ממחוזות קיום קדמוניים , הושפעו ברבות הימים מהמורשת הנוצרית . צירוף היסוד הפגאני והיסוד הנוצרי בסיפורים אלה יוצר לעיתים תמונת כלאיים מרנינה . כך , למשל , דמות המוות ( או השדים ) מופיעה לאו דווקא בהאנשה של רעיון , אלא בברייה ממשית , שהאדם מקיים עימה " יחסים" של תן וקח מסוג מיוחד . בסיפורים אלה , לצד שפע של מנהגים שנועדו להערים על המגיפה והמוות ולהרחיקם , מצטיירת מצד אחד התושייה האנושית ומצד אחר גם התפיסה כי הרוע , או המוות , יותר משהם שייכים לספירה טרנסצנדנטית , הם אחד מכוחות הטבע האלוהי וחלק מהקיום המחזורי הנצחי . הישויות המכונות וילות הן הגרסה הסרבית המובהקת של הנימפות . אלה הן ישויות מן הטבע , המעורבות בכל ההיבטים של חיי האדם . מן האגדות , השירים והסיפורים שבמיתולוגיה הסרבית עולה דמותה הדו ערכית של האישה - בווילה וגם כמכשפה - ובשני המקרים מסוכנת בהיותה קרובה אל הטבע . בסיפורים רבים האישה היא דמות מחוקה ובלתי נחשבת , שאין מתחשבים ברצונה ואפשר להעבירה כחפץ מיד ליד , ואילו בסיפורים אחרים מופיעה גיבורה
|
|
|