|
|
Page:11
כדי להגיע למסקנה בדבר ההלכה שיש לפסוק על פיה למעשה . כפי שנראה להלן , בדרך זו של יישוב הסתירות , ואגב קשיים אחרים שבקביעת ההלכה , באו לידי פעולת ברירה ולידי פרשנות , שחוזרת ומחדשת את המשא ומתן בבעיותיה השונות של ההלכה במקצוע זה . על שיטת עבודתה של פרשנות זו נלמד להלן . לפי שעה דיינו אם נקבע , כי המשא ומתן הפרשני הזה הולד ונמשך מדור לדור , ומתוך מסקנותיו אנו עומדים על יחס היהודי לגויים במידה שתודרך על ידי סמכותה של ההלכה . הרבה יותר קשה להגיע לתוצאות דומות בנוגע להשפעת התנ"ך והאגדה . היהדות האשכנזית לא פיתחה שום השקפה שיטתית בהערכת התנ"ך או האגדה . בדרך כלל נחשב כל מה שנתקבל במסורת אבות כאמת בעלת משמעות לגבי ההווה . לא היה עולה על הדעת לבטל את תוקפו של משפט או מאמר , אפילו בדברי אגדה , כדעת יחיד של בעל המאמר מתקופת התלמוד . השקפה כזו על האגדה הובעה לפעמים בימי הביניים על ידי חכמי היהדות הספרדית , עתים על מנת לדחות טענות של מתווכחים נוצרים בשעה שביססו אץתן על מאמרים שבתלמוד , ועתים מתוך ביקורת פנימית כלפי פרטים מסוימים במסורת האגדית . אולם יהודי אשכנז ראו בגישה כזו מעין אפיקורסות . ניתן אפוא לומר , שיהדות אשכנז קיימה וקיבלה עליה את המסורת המקראית והאגדית בנוגע ליחסי יהודים וגויים על כל פרטיה . אם הפרטים האלה לא עלו כולם בקנה אחד , ללא סתירה ביניהם , הרי הסתירות שביניהם לא תמיד נידונו ואף לא תמיד נגלו ללומדי האגדה . מכיוון שלא הוצרכו לדברי אגדה להסיק מהם הלכה למעשה , לא היה הכרח בהתאמה וביישוב הסתירות שביניהם . שאלות כגון אלו ! על מה נפלגו דרכי ישראל והאומות מיסודם / במה נבדלו במידותיהן ובאופיין ; מה יהיה גורל האומות באחרית הימים וכדומה , לא היה הכרח להכריע בהן . ואף על פי כן אין ספק שגם בתחום המחשבה העיונית מן הסוג הזה נהגו במידת מה של בדרנות ופרשנות . יש מאמרים שהיו קרובים ללב , ועל כן חזרו ונשנו , חזרו והובאו . מאמרים אחר- ם לעומתם נתעלמו מהם בשתיקה . לעתים אף נעשו נסיונות ליישב מאמרים הסותרים זה את זה . במקום שאנו מוצאים נםיונות כאלה , ודאי שלא יקשה לגלות את השקפת המחבר המציע את יישוב הסתירה . 2 עיין אנציקלופדיה תלמודית , כרך א , עמ' סב . כל המקורות המצוינים שם , המגבילים את תוקף סמכותה של האגדה , הם מתקופת הגאונים או מספרד . עיין גם יצחק היינמן , דרבי האגדה , ירושלים תש"י , עמ' ! 187 י . בער , תולדות היהודים בספרד הנוצרית , תל אביב תש"ה , עמ' 106 ( מהדורה שנייה , תשי"ט , עמ' . ( 91
|
|