|
|
Page:9
שיחה ראשונה משבר המסורת הספרותית האירופית בספרות העברית החדשה את שיחת הפתיחה אני רוצה להקדיש להגדרת הכותרת "מוסכמות ומשברים בספרות העברית החדשה , " באומרי מסורת כוונתי לרצונה של הספרות העברית החדשה במשך מאתיים וחמישים שנות התפתחותה לערך להגיע לידי קביעות של יצירה ספרותית בכל מיני סוגים לפי מסורת אירופית , עם שהיא נכתבת עברית וממילא מדברת בשם יהודים ויהדות , או אחר כך בשם עברים ישראליים . במשך מאתיים וחמישים שנה , מראשיתה , ספרות זו שואפת בעצם לאירופאיזציה , כלומר היא מבקשת להיות אירופאית בתכניה , בדפוסיה , בכלי הייצור האמנותיים הספרותיים שהיא מעמידה לנו . היא רוצה לקבוע לעצמה דרכי תפיסה וגישה אל היצירה על פי דרכיה של הספרות האירופית , החל בקלאסיקה היוונית והרומית ועבור על פני כל ספרויות אירופה בהתפתחותן . דא עקא , יותר משאתה יכול לדבר על שאיפה בטוחה , ממושכת , במשך פרק זמן ארוך , אתה יכול לדבר על התלבטותה של הספרות , בפרק זמן זה או אחר , במאמציה להגיע אל המטרה הנשאפת הזאת : ספרות עברית כספרות אירופאית . שאיפות אלו , מאמצים ונסיונות אלה , מלווים עליות ונפילות , שבירות ושברים — והם הם המשברים של הספרות העברית בעת החדשה שאני מתכוון להם . ובפירוש אני רוצה להקדים ולהבהיר , שאין כוונתי לשבר שחל בספרותנו מפני שהיא פוסקת להיות דתית מוסרית במובן היהודי היהדותי , שעליו הרבו לכתוב מבקרים בספרותנו בדורות האחרונים , כאילו זו הבעיה העיקרית של הספרות העברית . לדעתם , אין לספרות הזאת משקל וערך אם לא תשוב לכתוב ברוח ערכים דתיים מוסריים
|
|