|
|
Page:8
הספר הזה להעלות פרק של תולדות האמנות ; ואין הוא משתדל אלא להציב אמות מידה , שעל פיהן אפשר להגדיר בדרך מדויקת יותר את התמורות ההיסטוריות ( ואת הטיפוסים הלאומיים . ( ואולם ניסוח מושגינו הולם רק להתפתחותו של הזמן המאוחר . בשביל תקופות אחרות עלינו לחזור ולשנות ממטבעותיהם . ואף על פי כן נתברר , שסכימה זו כוח שימושה מגיע עד תחומיהן של האמנות היאפאנית ושל האמנות הצפונית העתיקה . יש טוענים : האומר שהתפתחות הדימיון יש בה חוקיות , הריהו כמבטל את ערכה של האישיות האמנותית ; זוהי טענה רופפת . כשם שכל גופו של אדם בנוי על פי חוקים כלליים , ואף על פי כן אין דבר זה מקפח את הצורה האישית , כן גם הסדר השורר במבנהו הרוחני של האדם אינו סתירה כלל לחירות היצירה . ואם שמעת אומרים , שמעולם לא ראתה העין אלא מה שהלב מבקש לראות — תאמין . ואין כאן שאלה אלא זו.- באיזו מידה נקבע רצונו זה של האדם על ידי הכרח מסוים ? ברי , ששאלה זו חורגת מתחום האמנות ונוגעת בכללם של כל החיים ההיסטוריים , עד שהיא יוצאת ומגעת אל תחום המיטאפיסיקה . בעיה אחרת , שלא נגענו בה בחיבורנו זה אלא ברמיזה ולא השלמנוה , זוהי בעית המחזוריות והרציפות . ודאי שבהיסטוריה לעולם אין לך דבר החוזר למקומו הראשון ממש ; אולם גם זה ודאי , שבכללה של ההתפתחות אפשר להבחין בהתפתחויות מסוימות , שמסוגרות הן בתוך עצמן ; ובקו התפתחותן של תקופות אלו נגלית הקבלה מסוימת . מן הבחינה שלנו , כלומר : מבחינת השתלשלות הסגנון של הזמן המאוחר , אין חשיבות לבעית המחזוריות . אבל הבעיה לעצמה חשובה , אלא שלא נוכל לדון בה מבחינת תול דות האמנות בלבד . וגם זו שאלה היא : פירותיו של אופן ראייה ישן , באיזה שיעור הם נעשים נחלת סגנונה של התקופה החדשה , וכיצד נמזגת התפתחות כוללת בהתפתחויות מיוחדות : שאלה זו צריכה תחילה בירור בחקר פרטים . בדרך זו אנו מגיעים לחטיבות בעלות מדרגות שונות . האדריכלות הגותית אפשר לראותה כחטיבה אחת , אולם כחטיבה לעצמה אפשר לראות גם את כלל ההתפתחות הסגנונית הצפונית שבימי הביניים — ואפשר להעלות את קו התפתחותה ולהגיע לתוצאות , שכוחן יפה בכל מקום . ולעצמו של דבר , הרי לא תמיד באד , ההתפתחות באמנויות השונות בזמן אחד : סגנון ארדיכלי
|
|