|
|
Page:9
ביאליק קיבלה עליה לפרסם גם את פרקי 'אמונות ודעות במזמורי תהילים . ' קולו לא היה כתמול שלשום ; בחוסר רצון הודה בפני שנחלש קמעה , שאין הוא בקו הבריאות , אך הבטיח כי לכשיחלים יבוא לבקרני מיד ואז נסכם פרטים אחרונים בנוגע לספר החדש ומבנהו . לא זכיתי לשוב ולראותו , והוא לא זכה לראות את ספרו הרביעי בדפוס . מאז ומעולם עמד ספר תהילים בלב עניינו של מאיר וייס , משום תפיסתו , אמונתו , כי מזמורי תהילים , יותר מכל ספר אחר בכ"ד ספרים , הם ביטוי כן , נאמן וצרוף לאמונותיו ולדעותיו של האדם המאמין בישראל ( וראה בפרק המבוא לספר , עמ' . ( 14 דומה שבספר תהילים מצא החוקר מראה לנפשו , לתהיותיו , לכמיהתו אל אלוהיו , לאמונתו . קריאה בכמה מסופי המאמרים שנקבצו בספר שלפנינו , בסיכומיו של הפרשן לעניינם ולרעיונם של המזמורים , מעידה שאין הוא עוסק רק ב'אמונות ודעות במזמורי תהילים , ' ב'מקראות ככוונתם , ' אלא גם ב'מקרא כדמותו , ' ב'מזמורים כדמותו , ' דמותו של מפרשם , המזדהה הזדהות שלמה עם הכתוב בהם , ומוצא באמצעותם את דרכו אל אלוהיו . כך , לדוגמה , כותב וייס בסיום עיונו בתהילים לט : 'המשתקף כאן הוא מאבקו של הפחד מאלוהים — הנגרם עקב הרגשת אפסותו של האדם ותחושת בדיקתו בחינתו המתמדת על ידי אלוהים — עם הביטחון באלוהים . זה סימן לאמיתות אמונתו של בעל מזמורנו ולכנות תפילתו המשקפת את התפיסה המנוסחת במקרא על ידי איוב באומרו על אלוהים : "כי לא לפניו חנף יבוא" ( יג , טז ' ( ( להלן , עמ' . ( 91 בסיום מאמרו על תהילים מב-מג אומר מאיר וייס כי המזמור משקף את ' מאבקו הנפשי של אדם בשאלה האם יזכה או לא יזכה לבוא אל המקדש לראות את פני אלוהים , כשבהיאבקות זו הולכת ומתגברת התקווה על הייאוש' ( עמ' . ( 108 ודוגמה אחרונה להזדהות השלמה בין המפרש למפורש , למיזוג של המאמין הקדום והמאמין בן ימינו , מביא הסיום של הקובץ כולו : 'נמצא שבמזמור קלט משתקף , כתהליך נפשי , אותו הלך הרוח היציב והבלתי מעורער המתבטא בהצהרתו של אבן גבירול לה : ' "אברח ממך — אליך" ( כתר מלכות , לח ' ( ( להלן , עמ' . ( 198 אכן , קריאה בפרקי תהילים כפי שנשתקפו בעיניו החכמות , הטובות והמאירות של מאיר וייס , מגשרת בין עבר להווה , מציגה שירה חדשה , שיש לה שייכות לקורא המבקש לו שביל משלו אל אלוהיו . כבר בין עלי 'המקרא כדמותו' פזורות פנינים מאירות רבות , פסוקי תהילים שנתבארו למאיר אגב הצעת משנתו הסדורה . בפרק 'היצירה כדמותה' ( עמ' , ( 353-28 1 סופו ושיאו של הספר , הוא
|
|