|
|
Page:11
של מחיי הלשון העברית ומסורות הלשון העברית של עדות ישראל חוללו גם שינויים במבנה ההברות ובדרכי הטעמתן של המילים העבריות . מערכת העיצורים של העברית בת-זמננו משקפת בעיקרה את המסד הלשוני של האשכנזים , אבל לא במלואו , ומן הסיבה הזאת קרא לה בלנק עברית אשכנזית ( Ashkenazoid ) או עברית כללית , שבה 23 עיצורים , 20 המתאימים לאותיות העבריות הקלסיות , והם מיוצגים כאן בשמות האותיות : א = ) ע , ( ב , ג , ד , ה = ) א , ( ו , ז , ח = ) כ רפה , ( ט = ) ת , ( י , כ = ) ק , ( ל , מ , נ , ס = ) ש , ( פ , פ , צ , ר , ש , ושלושה עיצורים שאולים ג , ' ז , ' , 'צ שחדרו לעברית עם שילובן של המילים הזרות . בעברית המזרחית , הקרויה "Arabicized" אצל בלנק בגלל מוצאם של הדוברים בארצות דוברות ערבית , יש עוד שני עיצורים : חי " ת לועית שאינה הגויה ככ " ף רפה , ועי " ן לועית שאינה נהגית כאל"ף . יש לציין עם זאת , שבפי רבים מדוברי העברית הכללית יש רק 22 עיצורים , ובפי העברית המזרחית רק 24 עיצורים , משום שהה"א אינה נהגית בפיהם . בלנק משייך את ההגייה הזאת לאשכנזים , אך יש לזכור שהאשכנזים לא היו היחידים במעשה תחיית הלשון . מערכת העיצורים הזאת , כולל היעדר הה"א ותוספת העיצורים ג , ' ז ' וצ , ' מאפיינת גם את דוברי הספרדית היהודית שהצטרפו למעשה התחייה בראשיתה , וגם מסדם הלשוני כלל אותם עיצורים . רק הגיית הצד"י ts-j היא אכן אשכנזית בעיקרה , אם כי היו גם קהילות ספרדים שהגו צד " י בצורה כזאת . תפוצת העיצורים מלמדת אפוא על מכנה משותף אחד שהיה מצוי ממילא אצל רוב הדוברים מחיי הלשון , גם אצל המזרחיים , והוא א . ^ הגיית העיצורים בג " ד כפ " ת התבססה אף היא על המכנה המשותף הנמוך הנפו ) י בקהילות ישראל . שלושת העיצורים שבהם קיימים החילופים בין ב ל-ב , בין כ ל-כ ובין פ ל-פ משותפים היו לעדות ישראל שהשתתפו במעשה התחייה , וכך הם נקבעו בעברית . אבל בגלל שינויים אחרים שהתרחשו בעברית , של גם מעמדם התערער , וסופם החילופים שייוותרו בקומ ^ פעלים ושמות לא 6 ראו H . Blanc , "Israeli Hebrew texts " , in : H . B . Rosen ( ed . ) , Studies in Egyptology and Linguistics in Honourof HJ . P 0 / 0 A 5 & ' } ( Jerusalem 1964 ) , pp . 132-152 . 7 רק אצל יוצאי עירק ההבחנה אינה מתקיימת , אבל השפעתם לא הייתה רבה במעשה התחייה בדיבור .
|
|