|
|
Page:10
של בלנק יוזכר בהמשך הדברים פעמים אחדות , ועמו גם דברי אחרים שדנו בתופעות לשון מיוחדות המתרחשות בעברית מאז ועד היום . הדיון לא יתמקד בעניינים של תקינות לשונית , אם כי הגישות לא השתנו בהרבה מאז נכתב מאמרו של בלנק עד היום : הנורמות אינן נקבעות בהכרח על סמך דיבורם של המשכילים מבין הדוברים ; במקרים רבים הנורמות הן חיצוניות ונקבעות על סמך מבני לשון מתקופות לשון אחרות או על סמך מה שנחשב יוקרתי ובעל ערך חברתי . התופעות הלשוניות בעברית בת-זמננו ניכרות בשני מישורים : במישור הלשוני ובמישור החוץ לשוני . במישור הלשוני ניתן להצביע על מגמות דקדוקיות פורמליות בתחומי הפונולוגיה , המורפולוגיה , התחביר , הסמנטיקה ואוצר המילים . במישור החוץ לשוני ניכרים שינויים במבנה השיח כתוצאה מתהליכים חברתיים כלליים . יש חפיפה בין שני המישורים ויש השפעות הדדיות בין תחום הלשון לתחום החברה והשיח . את השינויים הלשוניים אפשר לתאר במונחים בלשניים רגילים , כגון : מספר ההגיים ודרכי הצטרפותם , דרכי יצירת המילים החדשות , סדר המילים במשפט , מעתקים סמנטיים וכיוצא באלה . השינויים החוץ לשוניים מאפיינים את דרכי ההתבטאות הכללית , וגם בהם יש היבטים לשוניים ברורים , למשל , דרך שיבוץ המילים הזרות בשיח , הנגנת המבעים , הקישוריות בטקסטים , ואפילו הבחירה בשפה . אלו ואלו קשורים זה בזה , וקשה לנתקם ניתוק גמור . טענתי העיקרית היא שהמגמות הניכרות בעברית בת-זמננו הן מגמות של האחדה , של יישור המערכות ושל מציאת המכנה המשותף הנמוך והנוח ביותר לכל הדוברים . ההתפתחויות הניכרות במערכות הלשון השונות מעידות על כך בבירור , ומשתני החברה הם הסיבות להן . המישור הלשוני פונולוגיה מערך העיצורים והתנועות , מבני ההברות ודרכי הטעמתן מיוחדים בתחום הפונולוגיה . המגע בין הרכיבים העבריים לרכיבים השאולים והמסד הלשוני של מחיי הלשון העברית עיצבו את הגיית עיצורי העברית הקלסית וגרמו להוספת עיצורים חדשים לעברית ולהיעלמות אחרים . התשתית הלשונית
|
|
|