sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:יב

לשבח וטובים כלשעצמם , הרי מי שמתמכר להם מעבר לכל מידה ראויה ... ממצה את האינטלקט שלו , ומחליש את כוח תפישתו , בכך שלעתים קרובות הוא מצמצם את הפריון והנכונות של משאביו , שאותם הוא הופך ללא יעילים ולעקרים . ' גם פיירו דלה פראנצ'סקה היה יכול להיות אמן גדול , אילו לא היה מבזבז את חייו ואת מאמציו על המדע . יצירותיהם של אמני המאה הט"ו , אם כי הן 'נכונות , ' יוצרות 'פעלול שאינו נעים לעין . ' רק השלב השלישי . n . eta modema שהחל עם ליאונארדו דה וינצ'י ושנמשך עד לימיו של ואסארי , התגבר על יבושת זאת . לעוצמה ולתעוזה של רישומיו , ולמידת הדיוק של מה שביקש לייצג בציוריו , הוסיף ליאונארדו 'חן אלוהי ביותר , ' והוא העניק לדמויותיו 'לא רק יופי , אלא גם חיים ותנועה . ' תכונות סגוליות אלה מאפיינות את התקופה השלישית , תקופת השיא של הרנסאנס כולו . ג'ורג'ונה העניק לציוריו 'כוח ותחושת חיים' ורכות , רפאל העניק לדמויותיו 'חן מושלם' ; קורג'ו צייר את דמויותיו , במיוחד את השיער , במעין ' רכות נוצתית , ' ואמנים רבים אחרים באותה תקופה אחרונה עבדו ב'מידה רבה של קלילות . ' אמני שלב זה הגיעו לשלימות סופית . הם מובילים אותנו לדיון הקשור בסוגיות תיאורטיות יותר . לפני שנפתח בדיון בתכונות אלה , מן הדין שנסכם בקצרה את מה שמשתמע מגישתו ההיסטורית של ואסארי . כאשר הוא מתאר את אמנות הרנסאנס , וכיצד היא התפתחה , יש בכך יותר מאשר סתם תיאור של מאורעות , ואוסף של סיפורי חיים f יש בכך כדי לגלם תיאוריה של אמנות , ושל ביקורת אמנות . כל אמן וכל יצירת אמנות יש להבין בשני הקשרים שונים , ויש לשפוט בהתאם לשתי אמות מידה שונות . ההקשר הראשון הוא היסטורי , ואילו תקן השיפוט הוא יחסי ; מה היתה משמעות האמן במסגרת תקופתו ? ומה הוא הישגו , אם נמדוד אותו בהתאם למה שהיה אפשרי בתקופתו ? ההקשר השני , ותקן השיפוט , הם מוחלטים 1 מהו ערכם של כל אמן ושל כל יצירת אמנות כאשר שופטים אותם בהתאם לאותו ' כלל אמנות מושלם , ' שאין לשנותו . ניתן לראות מכך , כי אי אפשר להפריד בין ואסארי ההיסטוריון לבין ואסארי הפילוסוף , המבקר והתיאורטיקן . אם אמנם היתה לוואסארי תיאוריה של אמנות , אין היא מוצגת באורח גלוי . כפי שכבר ציינו , ניתן לגזור אותה מן הסיפורים שהוא מספר , ומאותו מספר זעום של הערות כלליות שהוא שובר בתוך סיפוריו . אולם התיאוריה של ואסארי , אם כי היא מוסווית בהצלחה כה רבה . מהווה נקודת מפנה חשובה בדברי ימי המחשבה האסתטית על אודות הציור והפיסול . בשורות אלה נתרכז בשתי תכונות מרכזיות של תיאוריה זאת ו הדרך שבה ראה ואסארי את מערכת האמנויות , ואת מושג ה'חך שלו . ' אמנויות הרישום' — ( Arti del Disegno ) הוא מושג אשר מביע זו הפעם הראשונה שיטה הכוללת את כל האמנויות החזותיות ומבדילה ביניהן , לבין שאר הפעילויות היוצרניות . באיטליה של הרנסאנס — ואולי במיוחד בפירנצה — היו בחיים עצמם שלוש ' האמנויות האחיות' לעתים קרובות מאוחדות ומאוגדות . הצייר היה לעתים קרובות גם אדריכל , ולגבי אמנים רבים קשה לומר האם היו ציירים או פסלים . אבל , בעוד שכך היה הדבר מבחינת המציאות ההיסטורית , נראה כי ואסארי היה אחד הסופרים הראשונים שהביע

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help