|
|
Page:13
מאוד . 'ל קנטונס 9 ' המאוחרים של המאות הרביעית והחמישית לסה"נ . ואולם יש בספר גם אידיליות מקוריות יותר ( א , ה , ז , ח' ט ) שעם כל השפעתו של תיאו קריטוס , הניכרת בהן , יש בהן חידושי לשונות מקוריים וגם אלו רמזים אבטו ביוגראפיים ( א , ט . ( למשל , ב'אקלוגה' הראשונה מתאר המשורר את מליביאוס הרועה העחב את מולדתו בשל החרמת רכושו לטובת הוויטראנים . ותיליוס מופיע כאן בדמותו של טיטירוס , שהציל את נחלתו בזכות העלם , אשר * ות ימים ו ## ה יע # ן לכבודו מזבחנו ( א , ( 14 ואשר 'זכרץ צלמו לא יימחה מלבו' של טיטירוס . הכוונה , כמובן , לאוקטאוויאניס . עם זה עולה מן הדברים הד התמרמרות על מלחמת האזרחים : את V אדמתנו - Tt חר ^?* T נו _ ח ל 1 T" חסר אל - •• ייר TVT # גה ; זרע נכר יכולנו יבז ! עדי-כן הובילונו ריב אזרחים T : v ומדון . ? T הל " * T את את v שדותינו " : זרענו ? : T ( שם , ( 72-70 שני השירים חדורים עירגק לשלום ושנאה עזה למלחמה וחרב . ל'אקל 1 גה' החמישית , אף-על פי שדמותו של דאפניס מופיעה בה , אץ שום קשר ל'בכי על דאפניס' של תיא ^ קריטוס ( איד' . ( 1 בשיר הזה מבכה הרועה מופס ( Mops ) את העלם המסתורי , את דאפניס , ורעו , מנאלקס , מנחם אותו בשיר על עלייתו של המת אל חבר האלים השמימה . דמות הרועה-המשורר היא של שליט אדיר , חציו אל , שלימד את בני האדם עבודת אדמה וטיפול בגפנים . הוא דומה מאוד לאל באכחוס 'האוסר נמרים אל רכבו , ' שלכבודו נבנים מזבחות ברחבי תבל ולאור כוכבו ישוטו הספנים . ייתכן מאוד שנתכוץ כאן המשורר ליוליוס קיסר . מכל מקום אין הרמזים ברורים לנו כל צ ^ רכם , תראה שרק בני זמנו של ורגיליוס ירדו לסוף דעתו של המשורר . על כל פנים מצטיינת ה'אקלוגה' החמישית בסגנונה הנפלא והאופייני למיטב יצירותיו שבאו אחריה . מקום מיוחד במינו תופשת היאקלוגה' הרביעית המלאה רמזים אסכאטולוגיים , והם מופיעים כאן בפעם הראשונה בשירה הרומאית . השיר מוקדש לתינוק בן יומו העשוי להביא את תור הזהב ; 'Centones 9 כלומר -טלאי על גבי טלאי . '
|
|