sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

הגורמים שהביאו לחידוש הקריאה לכונן חוקה . עניין זה וגורמים נוספים מביאים אותי למסקנה שתפקידו של בית הנבחרים בתהליך כינון החוקה בישראל מוכרח להיות קטן ככל האפשר . בייחוד יש להיזהר מפני האפשרות שהכנסת תשנה הצעה שנוסחה בוועידת חוקה או בכנס לכינון חוקה . ראשית , במשך חמישים וארבע שנים לא מימשה הכנסת את הסמכות שניתנה לה ליצור חוקה . מדוע צריך לתת לה עכשיו הזדמנות להתערב בתוצר של תהליך מפרך שיבטא בסופו של דבר את ההסכמה הכללית שכולנו השתוקקנו להל שנית , הכנסת היא שיזמה ויישמה - ובסופו של דבר ביטלה - את הגרסה הישראלית הקלוקלת של בחירות ישירות לראשות הממשלה . איך אפשר להפקיד שוב בידי אותו הגוף את תכנון מנגנוני הממשל ? שלישית , קרוב לוודאי שטיוטת החוקה תכלול שינויים בסמכויות החקיקה , שאולי ייצרו מערכת מקיפה יותר של בלמים ואיזונים בין רשויות השלטון . כיצד זה תינתן לכנסת - שהיא צד בעניין - הסמכות להתערב בשרטוט קווי התיחום של סמכויותיה ושל יחסיה עם גופי ממשל אחרים ? רביעית , הידיעה כי לכנסת תעמוד הזכות לשנות את הטיוטה שתציע ועידת חוקה עלולה להרתיע את חברי הוועידה מהסכמה לפשרות כואבות , מחשש שוויתוריהם יבוטלו על ידי הכנסת ושהם עצמם יצטיירו בשל כך כחסרי עקרונות , או גרוע מזה - כטיפשים . ונקודה חמישית ואחרונה : האמונה שהכנסת תתערב בכל מקרה בתהליך בשלב מאוחר יותר עלולה בהחלט לגרום לוועידה להימנע כליל מטיפול בנושאים שנויים במחלוקת ולהעבירם להכרעת בית הנבחרים - מהלך שיכשיל את עצם ייעודה של הוועידה . לכן , תפקידה של הכנסת צריך להסתכם בהצבעה פשוטה של "כן " או " לא" בנוגע לשאלה אם תוצר עבודתה של ועידת החוקה הוא טוב וראוי להעבירו להחלטתו של העם . רוב פשוט הוא כל מה שצריך לדרוש מהכנסת , היות שממילא אישורו של הציבור הוא שיעניק את הסמכות לחוקה . מן הניסיון האמריקני עולות עוד כמה סיבות שבגינן אין לאפשר לכנסת לגעת בתוצר של ועידת חוקה או כינוס חוקתי . גם הקונגרס הכלל יבשתי שקל תחילה להכניס שינויים במסמך שיצרה ועידת החוקה של ארצות הברית , אולם בעקבות לחציהם של ג'יימס מדיסון ואחרים הוא חזר בו מכוונתו . לשינוי זה בעמדתו של הקונגרס היו ארבע סיבות עיקריות , כפי שציין מדיסון במכתב לג ' ורג' ושינגטון 30 ) בספטמבר , : ( 1787 זכותו של הקונגרס [ להכניס תיקונים ] לא נשללה , אולם חוסר הכדאיות שבהפעלתה הובהרה בטעמים הבאים : ( א ) שכל הנסיבות מעידות כי הצגת הקונגרס כצד ברפורמה לא הייתה אלא עניין של נוהל ושל כבוד ; ( ב ) שניכר לעין , על סמך ההתנגדויות הסותרות שהעלו חברי הקונגרס השונים שהעירו על התכנית , כי דיון במעלותיה יגזול זמן רב , מבלי ליצור הסכמה ולו בין מתנגדיה ; ( ג ) שברור כי כוונתן של המדינות הייתה שהתכנית המוצעת צריכה להיות פעולה של הוועידה באישורו של הקונגרס , ולא כך יהיה אם יוכנסו בה שינויים בזמן שהוועידה לא תתקיים עוד כדי לקבל אותם ; ( ד ) שפעולת הוועידה , אם תשונה , תיהפך מיד לפעולה של הקונגרס גרידא ...

הוצאת שלם


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help