sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:6

במפורש או בםשחםע , במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל - וחוסר ודאות פוליטית הוא תחילתה של סתימת פיות פוליטית . הנקודה השנייה שאני מבקש להעלות נוגעת דווקא לניסוח המשפטי של העילות לפסילת רשימה או מפלגה . איחודן של שתי העילות הראשונות לעילה אחת - "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית " עיקרה אותן מתוכן . הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" הפך כבר למושג בלוי , מנופח וחסר עמוד שדרה , ואילו למונחים שהופיעו בנפרד בנוסח הקודם - "מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי " ו " האופי הדמוקרטי של המדינה " - יש תוכן מושגי , תרבותי ומשפטי ברור . השינוי הזה הוכנס בדלת האחורית ( כלומר , בלי להצהיר שיש בו משמעות ) ואני סבור כי הוא יצמצם את היכולת של ועדת הבחירות ושל בית המשפט לפסול רשימות או מועמדים בהתאם לחוק . יאיר אלדן ירושלים דן שיפטן משיב : יאיר אלדן מעלה במכתבו שאלה מעניינת וחשובה , הנוגעת לאמצעים החוקיים שאושרו בכנסת כדי להתמודד עם הביטויים הרדיקליים של חבריה הערבים במאבקם הלאומי , ובעיקר עם גילויי ההבנה שלהם לטרור . הנתונים שהובאו במאמרי אכן יכולים לשמש כאחד המרכיבים של המסד העובדתי הנדרש לדיון שיטתי בסוגיה זו ; עם זאת , לא ברור מדוע אלדן סבור שמאמרי " מתעלם " מן ההיבטים הפוליטיים של השינויים החקיקתיים האלה . המאמר פשוט עוסק בסוגיה אחרת , גם אם זו משיקה לדיון שהוא מבקש לפתוח . התופעה שאובחנה ותועדה במאמרי נוגעת לעמדות הרדיקליות של רוב חברי הכנסת הערבים , לניסיונם לחתור תחת אשיותיה של המדינה היהודית ולהזדהותם עם רוב האמצעים המשמשים את אויביה ויריביה , כדי לחולל דה לגיטימציה שלה ולקעקע את יסודותיה . תופעה זו ראויה לחשיפה ולדיון , בין אם מקבלים את עמדתו של אלדן בדבר השימוש באמצעים המשפטיים שהמחוקק העמיד לרשות המאבק בתופעה הזו , ובין אם מעדיפים אמצעים אחרים פוליטיים בעיקרם . לדעתי , יש להעדיף את האמצעים הפוליטיים על הכלים הפליליים שאלדן מצדד בהם . אינני שותף לדעתו של אלדן כי בתחום זה "הגבול הפלילי הוא הגבול הנאות לברר אד הוק את מידת הלגיטימיות של מעשה זה או אחר . " נזקה של גישה כזו עולה לאין שיעור על תועלתה המפוקפקת בטווח הקצר , וזאת משני טעמים עיקריים : האחד עקרוני והשני מעשי . במישור העקרוני אין כל סיבה לתת חיזוק נוסף למגמה הבלתי רצויה של "משפטיזציה , " המעבירה הכרעות קריטיות לגבי הגדרת גבולות הלגיטימיות מן הזירה הציבורית , שנועדה לבירורן , אל הזירה המשפטית והפלילית . זו האחרונה מעוותת ללא היכר את הפרמטרים של הדיון , כיוון שנועדה לבירורן של שאלות מסוג שונה לחלוטין . האם לא די בכך שבג"ץ פתח את שעריו במידה כזו שכמעט כל החלטה פוליטית , קלה כחמורה , מובאת לדיון בפניו ? האם לא די

הוצאת שלם


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help