|
|
Page:8
מוות . " באופן רגיל בני אדם הם חיים או מתים . ה " מוזלמן" הוא התרומה הנאצית המשמעותית ביותר , אם לא היחידה , לאנושות . הבעיה העיקרית של תורת המוסר , ובוודאי זו היהודית , היא להגדיר טוב ורע לאחר אושוויץ . הדרך להגדרת "טוב" עדיין ארוכה . את ה " רע " ניסיתי להגדיר לפני עשרות שנים : ביהדות יש תרי '' ג מצוות . לאחר אושוויץ אנו מצווים במצוות לא תעשה חדשה : אסור לנו לתת להיטלר ניצחונות שלאחר המוות . לא על יהודים בלבד חלה המצווה הזאת , אלא על כלל האנושות . אמיל פקנה"ם ירושלים לעורכים , קראתי בעניין רב את מאמרו של אסף שגיב על ספרו החשוב של עדי אופיר לשון לרע . אין ספק שהופעתו של הספר היא אירוע חשוב בחיי הרוח ובשיח האינטלקטואלי בישראל ועל כן הקדשת מאמר שלם בכתב העת לעיסוק בספר הנה מוצדקת ומבורכת . ברצוני להצביע על נקודת מבט נוספת לבחינת הספר , העשויה לשפוך אור על מקצת הסוגיות שעלו במאמרו של שגיב . עדי אופיר מדגיש שחיבורו "נחשב ונכתב בעברית , " ושאין מדובר ב " חיבור בפילוסופיה צרפתית . " אולם האם ניתן לראות את תוכן הגותו של שטיינר כמשתלב במסורת ההגותית העברית , או שמא הוא קרוב יותר להגות הצרפתית ? בקראי את הספר נזכרתי באגדה מפורסמת מן התלמוד הבבלי ( שבת פח ע '' א-ע " ב . ( על פי המסופר שם הטיח אחד הצדוקים באמורא רבא , כי עם ישראל הוא עם פזיז . זאת משום שבאופן תמוה , עם ישראל מיהר לקבל על עצמו בהר סיני התחייבויות שטרם שמע מהן , כפי שעולה מן הביטוי "נעשה ונשמע , " שבו המילה "נעשה " מופיעה לפני המילה " ונשמע . " בתחילה , טען הצדוקי , היה עליכם לשמוע , ורק אחר כך להעריך אם אתם מסוגלים לעמוד במחויבויות הללו ולהחליט , בהתאם לכך , אם לקבל אותן על עצמכם . רבא השיב כי עלינו , המתהלכים בתום ( במובן שלמות , ( נכתב ש"תומת ישרים תנחם , " ואילו על העמים האחרים , ההולכים עקלקלות , נאמר כי " סלף בוגדים ישךם . " במבט ראשון , שאלתו של הצדוקי מובנת עד מאוד , בניגוד לתשובתו של רבא . עם ישראל פעל באופן שנראה לכאורה בלתי רציונלי בעליל . ואולם דומה שבמענהו של רבא טמון מסר עמוק מאוד . התום של הישרים הוא עצמו זה שמנחה אותם , ואילו הסלף של הבוגדים הוא זה שמכשיל אותם . אדם או מערכת הפועלים אך ורק לפי כלל הפעולה " נשמע ונעשה , " בלא כל מתן אמון , בלא כל יסוד של תום , אלא אך ורק באופן ביקורתי , סופם ליפול ולהיחרב מסיבה זו עצמה . ממערכת כזאת אין שום סיכוי שיצמח משהו קונסטרוקטיבי . היא מכילה בתוכה יסוד הרסני . האם מישהו יכול לדמיין , למשל , מערכת יחסים בריאה ופורייה בין הורים לילדים , שאין בה יסוד מסוים של "נעשה ונשמע ?" דומני שזה בדיוק העניין שבו סוטה עדי אופיר - בעיניים פקוחות , יש לומר - מן ההגות היהודית . עדי אופיר מבקש להציג , כפי ששגיב מציין , תורת מוסר ארצית וחילונית רדיקלית , הנפטרת משיירי הטרנסצנדנטיות המלווים את הפילוסופיה המוסרית המודרנית . בעקבות
|
|