|
|
Page:10
מתייחס למשפחה כלקבוצה . המשפחה היא מיקרוקוסמוס של החברה . במשפחה רוחשים יסודות שונים המועברים לתינוק עם לידתו . מיתוסים , אגדות , היסטוריה , אסתטיקה , חזונות , וגם עובדות וחוקים . התפתחות הילד היא תנועת העצמי בתוך המורכבות הזו . הילד מפנים את המרכיבים השונים , ההופכים בתוכו לאובייקט פנימי . העצמי יכול לדחות את המרכיבים הללו , אך אינו יכול למחוק את רישומם . כל אדם נושא בתוכו תצריף של המרכיבים שספג במשפחתו . הפנמת האובייקט הרביעי חשובה מאוד להתפתחות . אנשים הסובלים מהפרעות בהפנמת האובייקט הרביעי יסבלו מהפרעות נפשיות והתנהגותיות . גם אנשים שגדלו במשפחה בעייתית והפנימו אובייקט רביעי שלילי , יסבלו מתופעות שונות של פרברסיה , היסטריה או פסיכוזה . על הלא מודע החברתי ארל הופר ( Hoppeer , 2003 ) מדגיש את הראייה המערכתית כאשר הוא חוקר את הלא מודע החברתי . לדבריו , אין אפשרות להבין את עולמו של היחיד ללא ההקשר - הקונטקסט שבתוכו הוא חי . הופר טוען שהמושג קונטקסט הוא אין סופי . קונטקסט יכול להיות אקולוגי , חברתי , תרבותי , פסיכולוגי , פיזיולוגי וכדומה , ויש אין סוף צירופים בין ההקשרים השונים . היחיד חי בקבוצה , וקבוצה היא מערכת פתוחה . הקבוצה תלויה מאוד במה שנעשה בגבולותיה . חשוב לשים לב למה שההקשר מספק לקבוצה על מנת שתתקיים , ומתי חסרה האספקה הנחוצה לחיי הקבוצה . הופר מגדיר את הלא מודע החברתי כמורכב מסוג של הסדרים חברתיים , תרבותיים ותקשורתיים , אשר איננו מודעים להם . הסדרים אלה קיימים אך אינם נתפסים ; אם הם נתפסים הם מוכחשים ; ואם הם אינם מוכחשים אין הם נראים בעייתיים . דוגמה קיצונית לתיאור זה של הופר הוא החברה הנאצית . ההסדרים החברתיים בה , שהיו כה ממאירים ומזעזעים , נראו לנאצים טבעיים והגיוניים . תורת הגזע נראתה נכונה ולוגית . רצח עם נחשב למעשה טבעי ואף הכרחי , לאור החזון הנאצי . חנה אהרנדט כינתה תופעות אלה בשם "הבנליות של הרוע . " אנשים התייחסו לרצח כאל פעולה טכנית סטטיסטית שיש לבצעה כמו כל משימה תעשייתית אחרת . הלא מודע החברתי - במיוחד כאשר האפיונים שלו טוטאליטריים ופשיסטיים - הופך למפלצת , בלי שהחברים באותה מערכת ישימו לב שהם תחת שלטון המפלצת . הלגה שניידר , ( Schneider , 2001 ) גרמניה החיה באיטליה , הוציאה ספר בשם הניחו" ) Let Me Go לי . ( "ללכת היא הייתה בת ארבע כשפרצה המלחמה . אמה הצטרפה למפלגה הנאצית ואף התנדבה לענות אנשים בניסויים רפואיים ולשלוח יהודים לתאי הגזים בבירקנאו ובאושוויץ . הבת רוצה להשתחרר מאמה שזנחה אותה בגיל ארבע למשך מספר שנים קריטיות , שבהן העדיפה האם לבצע תפקידים נוראיים במחלות הריכוז . בשנים של המלחמה וגם אחריהן , כאשר ישבה בבית סוהר על פשעי מלחמה , היא לא יצרה שום קשר עם הבת , אשר גודלה על ידי אם חורגת . הבת ביקרה את האם רק פעמיים לכל אורך חייה . הביקור השני היה כשהאם הייתה זקנה מאוד , והבת קיוותה למפגש מנחם ורך לפני שהאם תמות . בשנת 1998 היא הגיעה לבית האבות של אמה בווינה . היא מצאה זקנה נחושה המאמינה עדיין בערכי החברה הנאצית ואשר שמרה בארון את מדי ה 8 . 8 . שלה שלמים ומגוהצים מאז המלחמה . הבת פגשה אם ללא חרטה , ללא אשמה , ללא תחושת החמצה . היא חזרה ואמרה שהיטלר צדק , שהיהודים הם חלאה ושחבל שלא נרצחו כולם . אם היטלר היה משלים את מלאכתו , כל העולם היה בא ומשתחווה לו . להלן תרגום חופשי של קטע מדברי האם לבתה : "שנאתי את כל אותן נשים יהודיות בביתנים שלי ,
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|