sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

מתייחס למשפחה כלקבוצה . המשפחה היא מיקרוקוסמוס של החברה . במשפחה רוחשים יסודות שונים המועברים לתינוק עם לידתו . מיתוסים , אגדות , היסטוריה , אסתטיקה , חזונות , וגם עובדות וחוקים . התפתחות הילד היא תנועת העצמי בתוך המורכבות הזו . הילד מפנים את המרכיבים השונים , ההופכים בתוכו לאובייקט פנימי . העצמי יכול לדחות את המרכיבים הללו , אך אינו יכול למחוק את רישומם . כל אדם נושא בתוכו תצריף של המרכיבים שספג במשפחתו . הפנמת האובייקט הרביעי חשובה מאוד להתפתחות . אנשים הסובלים מהפרעות בהפנמת האובייקט הרביעי יסבלו מהפרעות נפשיות והתנהגותיות . גם אנשים שגדלו במשפחה בעייתית והפנימו אובייקט רביעי שלילי , יסבלו מתופעות שונות של פרברסיה , היסטריה או פסיכוזה . על הלא מודע החברתי ארל הופר ( Hoppeer , 2003 ) מדגיש את הראייה המערכתית כאשר הוא חוקר את הלא מודע החברתי . לדבריו , אין אפשרות להבין את עולמו של היחיד ללא ההקשר - הקונטקסט שבתוכו הוא חי . הופר טוען שהמושג קונטקסט הוא אין סופי . קונטקסט יכול להיות אקולוגי , חברתי , תרבותי , פסיכולוגי , פיזיולוגי וכדומה , ויש אין סוף צירופים בין ההקשרים השונים . היחיד חי בקבוצה , וקבוצה היא מערכת פתוחה . הקבוצה תלויה מאוד במה שנעשה בגבולותיה . חשוב לשים לב למה שההקשר מספק לקבוצה על מנת שתתקיים , ומתי חסרה האספקה הנחוצה לחיי הקבוצה . הופר מגדיר את הלא מודע החברתי כמורכב מסוג של הסדרים חברתיים , תרבותיים ותקשורתיים , אשר איננו מודעים להם . הסדרים אלה קיימים אך אינם נתפסים ; אם הם נתפסים הם מוכחשים ; ואם הם אינם מוכחשים אין הם נראים בעייתיים . דוגמה קיצונית לתיאור זה של הופר הוא החברה הנאצית . ההסדרים החברתיים בה , שהיו כה ממאירים ומזעזעים , נראו לנאצים טבעיים והגיוניים . תורת הגזע נראתה נכונה ולוגית . רצח עם נחשב למעשה טבעי ואף הכרחי , לאור החזון הנאצי . חנה אהרנדט כינתה תופעות אלה בשם "הבנליות של הרוע . " אנשים התייחסו לרצח כאל פעולה טכנית סטטיסטית שיש לבצעה כמו כל משימה תעשייתית אחרת . הלא מודע החברתי - במיוחד כאשר האפיונים שלו טוטאליטריים ופשיסטיים - הופך למפלצת , בלי שהחברים באותה מערכת ישימו לב שהם תחת שלטון המפלצת . הלגה שניידר , ( Schneider , 2001 ) גרמניה החיה באיטליה , הוציאה ספר בשם הניחו" ) Let Me Go לי . ( "ללכת היא הייתה בת ארבע כשפרצה המלחמה . אמה הצטרפה למפלגה הנאצית ואף התנדבה לענות אנשים בניסויים רפואיים ולשלוח יהודים לתאי הגזים בבירקנאו ובאושוויץ . הבת רוצה להשתחרר מאמה שזנחה אותה בגיל ארבע למשך מספר שנים קריטיות , שבהן העדיפה האם לבצע תפקידים נוראיים במחלות הריכוז . בשנים של המלחמה וגם אחריהן , כאשר ישבה בבית סוהר על פשעי מלחמה , היא לא יצרה שום קשר עם הבת , אשר גודלה על ידי אם חורגת . הבת ביקרה את האם רק פעמיים לכל אורך חייה . הביקור השני היה כשהאם הייתה זקנה מאוד , והבת קיוותה למפגש מנחם ורך לפני שהאם תמות . בשנת 1998 היא הגיעה לבית האבות של אמה בווינה . היא מצאה זקנה נחושה המאמינה עדיין בערכי החברה הנאצית ואשר שמרה בארון את מדי ה 8 . 8 . שלה שלמים ומגוהצים מאז המלחמה . הבת פגשה אם ללא חרטה , ללא אשמה , ללא תחושת החמצה . היא חזרה ואמרה שהיטלר צדק , שהיהודים הם חלאה ושחבל שלא נרצחו כולם . אם היטלר היה משלים את מלאכתו , כל העולם היה בא ומשתחווה לו . להלן תרגום חופשי של קטע מדברי האם לבתה : "שנאתי את כל אותן נשים יהודיות בביתנים שלי ,

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help