|
|
Page:11
לעזרה תענה על צרכיו של האדם הסובל , ועל כן הגרימה העצמית של סבל תיפסק . כמו כן רצוי כי אמפתיה למצוקה תישאר הבסיס לטיפול , גם אם ברגעים מסוימים יסתבר לנו כי אי אפשר להימנע מקונפרונטציה . ברור כי המצוקה אינה המרכיב היחיד בהתנהגות קורבנית . קיים גם מרכיב ברור של כעס , תוקפנות ומשאלות נקם , של הצדקה עצמית ושל רווח משני . נעסוק בכל אלה להלן . הקורבניות יכולה להוות גם מנגנון הגנה מפני רגשות אחרים ( קשים ומפחידים יותר ) המכבידים על עבודת אבל , ריפוי פוסט טראומטי ופיוס . קוהוט ( Kohot , 1978 ) טען כי מזוכיזם מוסרי נוצר אצל אנשים שאינם מצליחים לעמוד באידיאלים של עצמם . הם מפגינים סבל , ומחפשים הוכחות לכך שגם אחרים נכשלים כמותם . נראה לנו כי אחד המרכיבים המקבעים יותר מכול את ההתנהגות הקורבנית הוא הרווח המשני שבה . קשה לוותר על התנהגות הגורמת לתחושה של תועלת הולכת וגוברת . הרווח המשני העיקרי של הקורבנות הוא הפטור מן ההתחשבות בזולת , פטור מאכפתיות . ( concern ) כל אחד מאתנו משקיע מאמץ אישי המכוון לרווחתו של הזולת ולהימנעות מגרימת מצוקה . אם נשים לב לכך יתברר לנו כי התחשבות כזו מצויה בכל תחום בחיינו , ושהיא מכוונת פעמים רבות לא רק אל הקרובים לנו ביותר אלא גם כלפי אנשים אנונימיים לחלוטין לגבינו . אנחנו עומדים בתור ; מחזירים חובות ; נותנים זכות קדימה ; מספקים מידע העוזר לזולת ; אנחנו נמנעים ממימוש משאלות אגוצנטריות אם הן באות על חשבון אחרים . אפשר לומר שבכך אנו ממלאים את חלקנו באמנה החברתית ( כפי שהציע רוסו , ( אך אפשר לומר גם שהתחשבות זו היא מעין הישג של סוציאליזציה ושל התפתחות רגשית מוסרית המתרחשת ממקור אמפתי המושקע על ידינו לאורך החיים . התחשבות זו צורכת מאמץ וכרוכה בוויתור על הזדמנויות להקלות בחיינו . האדם הקורבני פוטר את עצמו מחלק ניכר מן המאמץ הזה , ומשיג הקלות רבות בעולמו הביךאישי . בניגוד להתנהגות עבריינית , הקורבניות מוצאת הצדקה מוסרית : הסבל של האדם הקורבני משמש בידיו כהצהרה של פטור בשל מצוקה . הוא מסביר באמצעות התנהגותו כי הוא כורע תחת התמודדותו עם עוול וכי דרישות נוספות ממנו עלולות להגביר את סבלו . ההתחשבות בזולת , שממנה הוא פוטר את עצמו , הופכת ( אולי בדרך של הזדהות השלכתית ) להתחשבות היתר שהוא מצליח להשיג מצד סביבתו . כך , מקרה שבו מתורגם השחרור מדאגה אצל מטופל בהקלה כספית : במקרה זה המטופל אינו משלם את חובו במשך חודשים רבים . המטפל שלו נאנק תחת חובותיו הכספיים אך אינו מסוגל - מבחינה רגשית - לגבות את שכר טרחתו . במצבים פוליטיים התנהגות קורבנית של עם יכולה להביא להשתלטות צדקנית על זכויותיהם של אחרים . הקורבנות הופכת לחלק מאידיאולוגיה לאומית , המוצדקת לפעמים בעזרת שימוש בכתבי הקודש . להיבטים החברתיים נתייחס בהרחבה בהמשך . הרווח המשני של הקורבנות מייצר כמובן גם מחיר כבד . המטופל שאינו משלם את חובו אינו זוכה לאהבה אלא לחמלה בלבד . אם לכל דפוס התנהגותי ישנו רווח והפסד , הרי קיימת כלכלה קורבנית שגם בה ישנו רווח והפסד . הרווח המשני שבקורבניות מספק הסבר חלקי לבחירה בדפוס הזה וכן לקושי שבוויתור עליו לטובת שינוי . האדם הקורבני מתגרה בסביבתו : לעתים קרובות הוא מעליב , מתנשא , פוגע ; לפעמים הוא משתמש במסכנות כבכוח . הוא עלול לעורר כלפיו שנאה . ניתן לתמוה מדוע אדם הרואה את עצמו כקורבן מול
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|