|
|
Page:12
כשאת אומרת פרופסיה למה את מתכוונת אורי אליס בעשור האחרון התחזקה התביעה להפוך את תחום ההוראה לפרופסיה . השינוי בהגדרת העיסוק המקצועי נתפס ככזה שעשוי להוביל לשינוי עמוק בענף ההוראה ; מצופה שבאמצעותו יוכלו המורות והמורים לתבוע תנאי עבודה , יחס חדש והכרה ציבורית . במאמר אנתח קטעים מתוך דיונים בהשתתפות בכירים במשרד החינוך , ארגוני המורים , הממשלה והכנסת ; דרכם אבחן את השיח הציבורי בעניין מעמדו החברתי הירוד של ציבור המורות והמורים ואת משמעות תביעתם להכרה פרופסיונלית . בבחינת תביעת המורות והמורים להיות מוכרים כפרופסיה אסתייע במידה נרחבת בפרספקטיבה הפסיכואנליטית , שמציבה את שאלת ההכרה של האחר בתוך מסגרת משוכללת של יחסים מדומיינים . מסגרת תאורטית זו מאתרת ומדגישה חסך יסודי העומד ביסוד התביעה להכרה כפרופסיה וכן משמשת נקודת מוצא לביקורת כלפי תביעה זו . בחלקו האחרון של המאמר אציג את האופן שבו למאבק על קביעת תוכנו של המסמן העמום ' פרופסיה' יש סיכוי לשמש כלי אפקטיבי במאבק פוליטי למען שינוי עקרוני בחינוך . הקדמה בעשור האחרון תובע קול חדש בשיח הציבורי להפוך את תחום ההוראה לפרופסיה . נוטים לחשוב על עיסוק כעל פרופסיה אם הוא מצריך מידה מסוימת של השכלה ותקופת הכשרה מקצועית ואם מתכננים לעסוק בו לתקופת זמן ממושכת , בשכר ולא בהתנדבות . המונח ' פרופסיה' אף מרמז על משיכה ותשוקה לעיסוק ועל הנאה ממנו . התביעה להגדיר את תחום ההוראה כפרופסיה אינה רק בקשה לתיקון סמנטי , אלא תביעה לשינויים ארגוניים , שינויים במסגרות ההכשרה ועוד . שינויים אלו נתפסים ככלים האמורים לסייע בחילוץ המורות והמורים מן המשבר הנוכחי בענף ההוראה . אין חולק על כך שענף ההוראה , לא רק בישראל אלא בעולם כולו , מצוי במשבר . אולם משבר ההוראה איננו גלובלי משום שהוא מקבל תצורות שונות במקומות שונים בעולם . כך , למשל , מדינות עניות מתמודדות עם ריבוי מורים ומורות צעירים ובלתי מנוסים , שאף על פי שהוסמכו פורמלית להוראה , לא זכו להכשרה ולאימון מניחים את הדעת . לעומתן , מדינות עשירות מתמודדות עם קשיים שונים בתכלית . מדינות אלו אינן יודעות מחסור במורים , אך הן נאלצות
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|
|