|
|
Page:8
הדבר מורכב פי כמה כשמדובר ביישום התאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטיות בתחום הארגונים . במקורה צמחה הפסיכואנליזה מתוך חקר של יחידים ( אנשים בעלי נוירוזות וחולמי חלומות ) ועבודה עמם ; גם רגשות ומאפייני מיניות או ליבידו הם תכונות של יחידים . עד היום פסיכואנליטיקאים לא מעטים אינם מקבלים את יישום השיטה על קבוצה - לא כל שכן על ארגון . אם כך , מה לכל אלה ולארגון ? האם יש הצדקה להרחיב את הראייה הפסיכואנליטית לתחום של קבוצות ושל ארגונים ? הרחבת טווח היישום של התאוריה או הפרקטיקה הפסיכואנליטיות מן היחיד לקבוצה דורשת הצדקה . ישנם שני סוגים של הצדקה . הסוג הראשון הוא תאורטי : האם קיימת התאמה מהותית בין התחום המקורי לתחום החדש ? הסוג השני הוא פרקטי : האם הרחבה זו מסייעת לנו להבין באופן חדש , אחר או טוב יותר את התחום ה'מורחב ? ' לא אעסוק כאן בהיבטים התאורטיים והיישומיים של הסוגיה הכללית הזאת , אלא אבחן אותה בעזרת ניתוח מקרה . ( case study ) בחרתי לבדוק מי חווה את החרדות - הארגון או האנשים בארגון - באמצעות אחד המאמרים הקלאסיים והמכוננים בספרות הפסיכואנליטית של ארגונים , מאמרה של איזבל מנזיס , ( Isabel Menzies ( חוקרת במכון טוויסטוק ליחסי אנוש Tavistock Institute for Human ) . ( Relations המאמר התפרסם ב 1960 בביטאון הבין לאומי של המכון , , Human Relations וזו כותרתו : ' תפקודן של מערכות חברתיות כהגנה בפני חרדה' . ( Menzies , 1960 ) אבסס את המהלך כך : תחילה אציג תימוכין לטענה כי מאמרה של מנזיס הוא אכן מאמר קלאסי וקאנוני ( שהרי לא יהא זה מוצדק לבחון עמדה עקרונית בעניין פסיכואנליזה של ארגונים באמצעות מאמר שולי בתחום . ( כיוון שגם קלאסיקה וחידוש נולדים מתוך קונטקסט , ולא יש מאין , אציג בהמשך את הרקע המוסדי שבו פעלה מנזיס , מכון טוויסטוק ליחסי אנוש בלונדון , ואת חייה ופועלה של מנזיס עצמה . לאחר מכן אסקור בקצרה את מחקרה של מנזיס , כדי לאפשר לקורא להתרשם מעיקרי טענותיה . בהמשך אביא בפני הקורא את שתי הביקורות המרכזיות ( והיחידות כמעט ) שנכתבו על המאמר . הפרש הזמן ביניהן הוא חמישים שנה כמעט ; הן מגיעות מנקודות מבט שונות , לא פסיכואנליטיות , ובכך מחזקות את הטענה בדבר קאנוניות המאמר בקרב פסיכואנליטיקאים של ארגונים . לבסוף אציג את הביקורת שלי על המאמר בתוך דיון בנקודות ההשקה שלה לשתי הביקורות שנזכרו . אבקש לטעון כי הכרעתה של מנזיס באשר למעמדן של מערכות חברתיות כמגנות מפני חרדה אינה חד משמעית , וכי היא מטשטשת בין המשמעויות של חרדות של אנשים ושל חרדות של ארגון . חלק א | כיצד אנו יודעים שהמאמר הוא מאמר קלאסי ? ישנם כמה סימנים לכך . המאמר נמנה עם עשרת המאמרים המצוטטים ביותר מבין המאמרים שהתפרסמו בביטאון . Human Relations נוסף לכך , עד לפטירתה של מנזיס ב 2008 פורסם המאמר והודפס מחדש שש פעמים לפחות , בין היתר באסופת מאמרים של מנזיס עצמה - ללא כל שינוי , התאמה תוספת או הערה , בשונה ממה שאפשר היה לצפות שיקרה למאמר בן כמעט חמישים שנה . אלה הם סימנים לכך שהטקסט הוא טקסט קאנוני , ' קדוש , ' שאיש אינו חושב לגעת בו . הוא מצוטט במאמרים מתחומים שונים : פסיכואנליזה , פסיכולוגיה ומדעי החברה , עם דגש מיוחד בתחום הסיעוד - כאלף פעמים בכתבי עת מקצועיים . בכל הראיונות שנערכו עם מנזיס , המאמר והמחקר שבו עוסק המאמר מופיעים כנושא מרכזי . למרות חייה הארוכים ופועלה הרב של
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|