|
|
Page:13
רמת ההקשר האינטר סובייקטיבי רמה זו נוגעת ליחסים המיידיים ולאינטראקציה שסיפור הזהות עוסק בה . מכיוון שכל תוצר לשוני מיוצר ומובנה באינטראקציה , ההקשר חיוני להבנת הטקסט המסופר . ההקשר האינטר סובייקטיבי מנחה את השימוש בלשון , המאפשרת הבנה הדדית . הקשר זה משפיע על מצבי הרוח , על הכוונות ועל המוטיבציות במהלך יצירת הנרטיב של סיפור החיים וגם על היחסים בין המספר לבן שיחו . ההקשר האינטר סובייקטיבי חיוני להבנת סיפור החיים מכיוון שהוא משפיע על ההתנהגות הלשונית של הצדדים המעורבים : מה נשאל , מה נאמר , מה צריך להבהיר וכיצד . הרפלקסיביות חיונית כי חשוב שהמאזין או מנחה הקבוצה ידעו שהשפעות האינטר סובייקטיביות נוכחות גם כשלא מודעים אליהן , בזמן ההקשבה או יצירת הסיפור . גם היחסים הנרקמים בין המספר למאזיניו הם חלק מההקשר וגורם המשפיע על התוכן של סיפור החיים . לעתים , יש בסיפור החיים הפניות ברורות למערכות יחסים רלוונטיות , כגון הערות על תפקידים של גורמים , יחסים קודמים , רגשות ועוד . גם כאשר אין ייחוס ברור בטקסט , אפשר להסיק על ההקשר האינטר סובייקטיבי ( מתוך דפוסי שאלות ותשובות או סמני רגשות . ( לפיכך , ראוי לקרוא את הסיפור ולחפש את ההקשר שבתוכו הוא נבנה . בסיטואציה של מפגש דיאלוגי חשוב לברר מה המשתתפים חושבים על מטרות המפגש , מה יחסם לשותפים הנוספים , וכיצד הם רואים את יחסי הכוחות בין הנוכחים . כדאי גם לנסות לקשר בין המאפיינים של אירוע המפגש הספציפי לסיפור המסופר . הידע בנוגע להקשר המיידי הכרחי להבנת הסיפור , ויש לספקו וגם לחקור אותו כחלק בלתי נפרד מעבודת הפרשנות . רמת ההקשר החברתי-קולקטיבי רמה זו נוגעת להקשר החברתי-היסטורי שבו מתרחשים החיים שעליהם מסופר . תיאורטיקנים סוציולוגיים , כגון בורדייה ) Bourdieu , 1992 ( וגידנס ) Giddens , 1991 ( שפיתחו את תיאוריית
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|