|
|
Page:9
בקטגוריות משתנה על פי בחירות החוקר . כך למשל , קטגוריה יכולה להיות צרה , ומורכבת מכל הקטעים בסיפור שנוגעים באירוע אחד מסוים בחיי המשתתף ( גיוס , נישואין או לידת הילד הראשון ) או מקטעים הנוגעים לאירוע דיאלוגי אחד ( מפגש ראשון , משבר בשיח . ( לחלופין , קטגוריה יכולה להיות רחבה , ומורכבת מכל הקטעים בסיפור הנוגעים לתמה שלמה ( קשרים ומערכות יחסים ועוד . ( 7 קריאה קטגוריאלית-צורנית : התמקדות המאזין היא במאפיינים צורניים-לשוניים , סגנוניים ואחרים - של יחידות טקסט תחומות ומוגדרות . שאלות כגון ' מהן המטפורות שבהן הדובר משתמש ' ? או ' מהי מידת השכיחות של דיבור פעיל לעומת דיבור סביל ' ? הן מעניינה של קריאה קטגוריאלית-צורנית . סוג ניתוח זה של דיאלוג מאפשר לימוד רחב על יחסי הכוח בתוך השיחה ( מי שואל יותר , מי משיב , מהי האינטונציה של כל משתתף בשיח ועוד . ( ההבחנה בין ארבעה תאים אלו במודל לא תמיד פשוטה וחד משמעית . לעתים תוכן וצורה כרוכים זה בזה , ולא אחת ההבחנה ביניהם קשה ביותר . כך לדוגמה , ראוי שבחינה צורנית של התפתחות העלילה תתבסס על תוכני הסיפור . גם ההבחנה בין ניתוח קטגוריאלי להוליסטי אינה טוטאלית : לעתים , גם למידה מניתוח קטגוריאלי משמשת להכרת האדם כאישיות שלמה , הוליסטית . בתחום חקר הדיאלוג עדשה זו מאפשרת הבנה טובה יותר של כל משתתף בדיאלוג , מבחינת עולמו הפנימי , מטרותיו ותפיסותיו כשלעצמו , אולם ייחודה הוא בלימוד על האינטראקציה הדיאלוגית , המתאפשר באמצעותה : על התמקמות הדוברים בזיקה לעניין הנדון ובזיקה לדוברים האחרים . במובן זה , האינטראקציה הדיאלוגית נתפסת כ'נרטיב , ' וכך ההתבוננות בתוכני השיח הדיאלוגי ( קריאה קטגוריאלית-תוכנית ;( רגישות לשאלות כגון ' מהו הטון הרגשי בשיחה ' ? ( קריאה קטגוריאלית-צורנית ;( ערנות ליחסי הכוח הנוצרים בו , כגון מי קובע את נושא השיחה ( קריאה קטגוריאלית-תוכנית ;( מתי נוצרת התפתחות בשיח ומתי תקיעות ( קריאה הוליסטיתצורנית ;( אילו תפקידים מקבלים עליהם המשתתפים בדיאלוג ( קריאה הוליסטית-תוכנית . ( כל אלו מדגימים שימוש מגוון במודל להבנה עשירה יותר של האינטראקציה הדיאלוגית . העדשה השנייה עדשה זו היא חידוד הקשב לשתיקות בדיאלוג , לדברים שנרמזו , נקטעו או נעדרו מהשיח אך הם חלק ממנו . הנטייה הטבעית של מאזינים וחוקרים היא להאזין לדברים שנאמרו ולמי שמבטא את עצמו בדיבור . בייחוד בולטת נטייה זו בקבוצה שבה יש צורך להתבלט באמצעות התבטאות מילולית , ומי שאינו מדבר עלול להיתפס כ'לא קיים . ' למעשה , הקשבה לשתיקה היא סוג של קריאה קטגוריאלית-צורנית , אך בשל חשיבותו של היבט זה הוא יידון כאן כדרך ניתוח מובחנת . יש כמה אפשרויות לפרש שתיקה בהקשר של דיאלוג , לא בהכרח כהיפוכו של השיח או היעדרו , אלא כחלק ממנו . אפשרויות אלו להבנת שתיקה בסיטואציות של דיאלוג מעשירות את הבנת השיח . 7 שתיקה כאסטרטגיה - עמדה זו היא אסטרטגיה שהדובר בוחר בה מכיוון שלדעתו היא תביא לידי הפתרון המהיר ביותר של הבעיה בסוגיה הנדונה . לא מדובר בהדחקה או בהכחשה אלא בהחלטה מודעת . דוגמה אחת אפשרית היא : " לעשות את כל מה שצריך בדרך השקטה כדי להוכיח למתנגדיי שהם טועים . שתיקה תועיל יותר מצעקה . " בהקשר הזה , המשתתף בדיאלוג בוחר בשתיקה ביודעין כדי לקדם את ענייניו .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|