|
|
Page:8
בצורה נחרצת . עבור כל סיפור הרואה אור יום , סיפורים אחרים שאינם מסופרים נשארים בצל , מצונזרים ומדוכאים ( ג'קסון , , 2002 מצוטט אצל בר און , , 2006 עמ' . ( 11 במובן זה , הדיאלוג הוא נרטיב ייחודי , המכיל בתוכו את הסיפורים של משתתפיו - הגלויים , הסמויים , החרישיים , והלא מסופרים - ובד בבד מתרחשת בו דינאמיקה בין הדוברים . בשל הקשר ההדוק בין נרטיב ובין דיאלוג מוצע במאמר זה לשאול תובנות מן השיח הנרטיבי המחקרי לחקר הדיאלוג . עם זאת , ישנם גם הבדלים ניכרים בין גישה המתמקדת בנרטיב של היחיד ובין גישה המתמקדת בדיאלוג כיחידת המחקר . העיקרי שבהם הוא היות הדיאלוג שיח שבו נוכחים לפחות שני נרטיבים מוצהרים . בגישה החוקרת את הדיאלוג מושם דגש על האמור מפי כל אחד מהצדדים בדיאלוג , אך גם על האינטראקציה הדיאלוגית כשיח לעצמו . במאמר זה יתוארו כלים שהתפתחו בתוך הגישה הנרטיבית לניתוח סיפורי חיים המסופרים בעל פה או בכתב , ושיכולים לשמש לניתוח דיאלוגים . להלן יידונו שלוש עדשות מרכזיות שבעדן אפשר להתבונן בדיאלוגים , ויודגמו אפשרויות להמחשתן . העדשה הראשונה עדשה זו היא הבחירה בסוג הניתוח של הדיאלוגים , והיא נעה בין שני צירים : האחד המתמקד בתוכן הטקסט או בצורתו והשני המתמקד בטקסט השלם ( הוליסטי ) או בחלקו ( קטגוריאלי . ( שילוב בין שני צירים אלו יוצר מודל שבו ארבעה תאים ; ארבעתם נוגעים לאפשרויות קריאה ופענוח של טקסט : קריאה הוליסטית-תוכנית ; קטגוריאלית-תוכנית ; הוליסטית-צורנית ; קטגוריאלית-צורנית . ) Lieblich , Tuval-Mashiach and Zilber , 1998 ( כל אחת מדרכי הקריאה האלה היא אפשרות לניתוח בדגש מסוים על הטקסט הסיפורי , ובהשאלה - גם הדיאלוגי . 7 קריאה הוליסטית-תוכנית : משתמשת בסיפור השלם של היחיד ומתמקדת בתוכן שמוצג בו . התמקדות המאזין היא בנאמר ובמסרים התוכניים של הדובר בסיפור או בדיאלוג . גם כשנעשה שימוש רק בחלקים מתוך הסיפור ולא בכולו ( כגון פתיחה או סיום ) המאזין , המבקש לנתח את הטקסט , עוסק בקטע הנבחר מתוך הקשרו אל הטקסט כולו , ומפרש אותו בזיקה לתוכן שעולה משאר חלקי הסיפור . 7 קריאה הוליסטית-צורנית : התמקדות המאזין היא במבנה או בהיבטים צורניים שמאפיינים את העלילה הכוללת של הסיפור . אם בקריאה ההוליסטית-תוכנית המאזין שואל את עצמו מהו התוכן העיקרי של הסיפור , הרי בקריאה הוליסטית-צורנית הוא מנסה לענות על השאלה איך : באיזה אופן עולם התוכן מתממש בסיפור כולו ? קל להבין את המשמעות של קריאה הוליסטית-צורנית אם חושבים על ביטוי גרפי של התפתחות העלילה הסיפורית . לדוגמה , כיצד מתפתחת העלילה המרכזית בנרטיב ? האם המסר המרכזי מועבר כסיפור של התפתחות או כסיפור של הידרדרות ? בהקשר לתחום הדיאלוג : האם הדיאלוג סטטי וחוזר על עצמו או שהוא מתפתח ומשתנה ? 7 קריאה קטגוריאלית-תוכנית : מוכרת יותר בכינויה ' ניתוח תוכן . ' המאזין מגדיר קטגוריות של הנושא הנחקר , מבודד חלקים מהטקסט , מסווגם , מקבץ אותם לקטגוריות על פי נושאיהם ונותן להם פרשנות . בשיטת קריאה זו מקובל מאוד עיבוד כמותי של החומר . מידת ההכללה
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|