|
|
Page:12
לדבר על הנושא שבו עוסק הספר . מינוח הולם חשוב , כי המושגים שבהם אנו לתת משמעות לעולם מכוונת ישירות הן את תפיסתנו והן את מעשינו . כשקיים ערים למה שאנו רואים , למה שאנו שומעים , למה שיש בידינו למקם בהבנתנו , שגובשה אנו פועלים על פי השקפות העולם שלנו . אם כי למידה , כמשוער , אכן מתרחשת , חברות מודרניות רואות בה נושא לתשומת - וזאת בגלל מגוון של טעמים . אנו מפתחים תכניות לימוד ארציות , תכניות אימון במגזר העסקי , מערכות בית ספריות מורכבות . אנו שואפים לחולל למידה , לשלוט אותה , להאיץ אותה , לדרוש אותה , או אולי , ביתר פשטות להפסיק לעמוד בדרכה יהיה , אנו משתדלים לעשות משהו בנוגע אליה . לכן הפרספקטיבות שלנו על משמעותיות ביותר : אנו מכירים בלמידה בהתאם למה שאנו חושבים עליה , ואנו הלמידה - כאשר אנו מחליטים שחובה עלינו לעשות משהו בנושא - הן כקהילות והן בארגונים . אם נמשיך במעשינו אלה בלי לבחון את הנחות היסוד שלנו אודות טבעו של תהליך נימצא בסיכון הולך וגדל , שבו להנחות שלנו תהיינה הסתעפויות מטעות . בעולם מורכב יותר ויותר בקשרי הגומלין התוך פנימיים המתרבים בקצב מואץ , דאגות למידה מוצדקות בהחלט . אבל אולי יותר מהלמידה עצמה , התפיסה שלנו לגבי הדורשת בדחיפות תשומת לב , בייחוד כאשר אנו בוחרים להתערב בתהליך בקנה עושים זאת כיום . אכן , ככל שחשובה לנו סוגיה כלשהי , כך עמוקים יותר האפקטים של על הנושא שאליו אנו רוצים להתייחס . ככל שהציפיות גבוהות , כך הטעות ההתחלתית יותר . ככל שאנו נעשים שאפתנים יותר במאמצינו לארגן את חיינו ואת סביבתנו , ההשתמעויות של הפרספקטיבות , של התיאוריות ושל האמונות שלנו . ככל שתעצים עתידנו , כך נהיה מצווים להרהר יותר על הפרספקטיבות הנוגעות לפועלנו . ההשתמעות למאמצינו לארגן תהליכי למידה היא בכך שאנו חייבים להיות רפלקסיביים ביחס הלמידה ולאפקט שלו על הדרכים שבהן אנו מעצבים תהליכים אלה . תרומתי לצורך בהצעת מסגרת הרואה את תהליך הלמידה במונחים חברתיים , ואני מקווה שהיא תביא חשיבה מחודשת על העניין . הצד המעש * של התיאוריה פרספקטיבה אינה מרשם ; היא אינה אומרת לך מה יש לעשות . היא פועלת כמדריך - הדברים שאליהם יש להפנות את תשומת הלב , על הקשיים שלהם ניתן לצפות , ועל יש לגשת לבעיות . ם אם אנו מאמינים , לדוגמה , שידע מורכב מנתחים של מידע המאוחסן במוח , אזי אותו ביחידות מעוצבות היטב , לכנס נמענים צפויים של מידע זה בכיתה , במקום מכל הפרעה והסחת דעת , ולמסור להם מידע זה ברהיטות ובתמציתיות ככל האפשר מבט זו , מה שמייצג אירוע למידה למופת הוא מורה המרצה בפני כיתה - יהיה זה במרכז למידה מפעלי , או בחדר אחורי של ספרייה . אבל אם אנו מאמינים שהמידע המאוחסן במוח הוא רק נדבך מזערי של הידע , בחובו השתתפות פעילה בקהילות חברתיות , אזי המתכונת המסורתית אינה
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|