|
|
Page:10
אשלג . הוגי הציונות הרוחנית הוסיפו לשלשלת מפוארת זו חוליות הגות אשר שילבו מסורת ואיךאלים מודרניים יחדיו . הספרות הרוחנית התוותה מגוון דרכים להתחננות , קרי לפעולת החינוך של אדם את עצמו . חלק מתהליך כללי זה הוא השכלה והכשרה , המרחיבות את ידע העולם של האדם ומפתחות את כישוריו המקצועיים . אולם בתהליך ההתחנכותהשתלמות ובחיפוש אחר משמעות חייו , האדם חותר לפתח גם את אישיותו המוסרית-רוחנית . סיוע לתהליך ההתפתחות אפשר למצוא בכל הגות דגולה המכוונת לטיפוחו , לעידונו ולהעצמתו של הממד הרוחני שבהתחנכות האדם . לדוגמה , הרמב " ם , שהדגיש את ממד הצמיחה האנושית , הבחין בין העובדה הביולוגית של היותנו בני אדם ובין האתגר החינוכי - "להיות אדם . " בז ' רגון היהודייידישאי מגולמת מגמה זאת באמירה "להיות מענטש , " ובעברית - "להיות אנושי . " באשר להגדרת המושג אנושיות - מהי המשמעות של "להיות אדם " - נחלקות הדעות בין ההוגים השונים ומתעוררות שאלות משנה : באילו תחומי אישיות טבועה סגולה זו ? בגילומם של אילו ערכים מוסריים או אחרים מתממש הפוטנציאל האנושי ? האם הצמיחה מתרחשת באדם הפרטי באופן אוטונומי או שמימוש טבעו הרוחני קשור בחברה הסובבת אותו ? האם קיימת התפתחות היסטורית-רעיונית בהבנת אותה סגולה רוחנית שאליה אנו שואפים מטבענו ? האם קיימת רק דרך אחת לממש שאיפה זו או שיש כמה "מודלים " רוחניים ? המקורות המסורתיים מציבים דיוקנים של דמות כזאת , כגון "התלמיד החכם , " "הרב , " "המקובל" ו " הרבי החסידי . " גם תרבות המערב המודרנית הציבה את דיוקנותיה בדמויות של "המנהיג הלאומי , " "המשכיל , " "המדען , " " הוגה הדעות " ועוד . הציונות הרוחנית , אשר שורשיה בבית המדרש וצמרתה בהשכלה המודרנית , התמודדה עם פיצול זה בניסיון לשלב בין מודל דתי למודל "מערבי " של "האדם השלם . " בדרך התפתחותה של השאיפה המסורתית לעלות ב " מדרגות האדם" - מההגות והספרות של ההשכלה היהודית ( מאז מנדלסון ואילך ) אלי המהפכה הלאומית - התחולל מפגש קונפליקטואלי ומפרה בין המסורת לבין העולם המודרני-חילוני . מובן שגם על משמעות המושג "יהודי-מודרני " חלוקות הדעות . ההוגים בזרם הציוני-רוחני הציעו מבחר של תשובות ומשמעויות , הן לשאלה כיצד לממש אורח חיים יהודי מודרני והן לשאלת אופייה העתידי הראוי של מדינת הלאום . למעשה , ההחלטה של האומות המאוחדות מכ " ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית ודמוקרטית , היא הביטוי להכרה של אומות העולם
|
|
|