|
|
Page:8
לכת , תחילה בהשפעת אידיאולוגיות שמאליות בשנות השישים , ואחר כך בהשפעת התחייה השמרנית בשנות השמונים . גם עתה , לאחר שנפילת הקומוניזם האירופי לפני כעשור הותירה את השמאל חסר אידיאולוגיה ואת הימין חסר אויב , החלה נהירה צפויה כמעט למרכז חסר העמדות . ת שילוב מחוץ בין מערער הציניות את התודעה הגואה מבפנים הפוליטית לבין הישראלית הרוח הרעה . וכאמור הפוסט אידיאולוגית , בלי פוליטיקה , במובנה האמיתי , אין דמוקרטיה . שכן , בדרך כלל , דמוקרטיה אינה מתה בקול נפץ גדול , אלא בקול יבבה דקה , בשחיקה זוחלת והדרגתית הממסמסת את תכניה ומותירה אותה כקליפה ריקה . כך , כל הניסיונות לחזק את הדמוקרטיה על ידי כלים כמו אקטיביזם שיפוטי , שלטון טכנוקרטי או פריימריז , לא רק שאינם משיגים את מטרתם אלא גם מזיקים עוד יותר לגוף הפוליטי , משום שהם מטשטשים את התובנה שכדי לחזק את הדמוקרטיה יש לחזק את נשמת אפה - האידיאולוגיה , ההשקפה לפיה יש ערכים ורעיונות וכללי פעולה מאחורי ניהול ענייני הכלל . הנהייה אחר גביע קדוש של פיתרונות "מקצועיים , " טכנוקרטיים , לסוגיות הציבוריות , והבנת המונח "מינהל תקין" כהתנגדות למינויים פוליטיים ולמדיניות הנבנית על השקפות אידיאולוגיות פרטיקולריות היא דרך ללא מוצא , משום שלאמיתו של דבר ישראל זקוקה ליותר פוליטיקה ויותר אידיאולוגיה - לא פחות - פוליטיקה אמיתית שאינה רק ביטוי לאינטרס אישי אלא גם שילוב בין רעיונות , אנשים ומעשים . שהרי כאשר דמוקרטיות נקלעות למשבר אמון , בדיוק אז עולים הגורמים הטוענים כי דרושה מנהיגות ביצועית , טכנוקרטית , מקצועית , שהיא "לא ימין ולא שמאל" - וקרוב לוודאי שהטוענים כך אינם יודעים כי זהו בדיוק שמו של ספר מפורסם על מקורות הפשיזם . אם כן , מה שדרוש לישראל איננו מפלגות ומועמדים לראשות הממשלה המציעים את עצמם כערובה לשלטון תקין , אלא כאלה המציעים מדיניות ברורה המבוססת על השקפת עולם ברורה ; כאלה המנסחים פיתרונות פוליטיים שנראים עקביים ובני ביצוע ( גם למי שאינו מסכים עימם , ( ומציגים תכניות פוליטיות ברורות להתמודדות עם נושאים כמו יחסי דת ומדינה , המצב בלבנון , חוקה , מחירי הדיור ועתיד ההתיישבות .
|
|