sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:6

תלך עתה בת ישראל השדודה מסמן המשורר כיוון ברור . ' הה בית אם אוהבת / לא אוכל אביאך בטח לשבת / : אם אין לנו ובביתה לא נגורה . ' פירוש הדבר : השאיפה לשוב אל בית המולדת המקורי , כלומר לארץ ישראל , היא חלום רחוק שאינו ניתן למימוש עתה וספק אם יוכל להתממש אי–פעם . לפיכך לא נותר ליהודים שמאסו ברוסיה אלא כיוון אחד : לצאת אל ארצות המערב הדמוקרטיות , ובראשן ארצות הברית , ' שם במקום אור החפש / יזרח על כל בשר יאיר כל נפש . ' שם , במלון האורחים , מבטיח המשורר בשפה רפה , ימתינו עד בוא גאולתם הלאומית האמתית . השיר השלישי , ' עדר אדני , ' שחובר באוקטובר , 1882 אינו מציע שום פתרון מעשי . כל כולו ביטוי של ייאוש מוחלט , בהכריזו כי העם היהודי הגיע למבוי סתום באין לו הכישורים הבסיסיים להוסיף ולהתקיים כישות אחת . חישוקי הזהות שלו אינם יכולים עוד להבטיח את המשך קיומו , וגורלו נגזר להתפוררות ולחיסול : ' לא עם , לא עדה אנחנו , רק – ע › . 'ר בראש השיר הציב גורדון הקדשה : ' לכבוד בעל המחברת " אם אין אני לי , מי לי '"? הלא היא ה'אוטואמנציפציה' של יהודה ליב פינסקר , שאך זה פורסמה . כך הוחרפה נימת הייאוש הבוקעת מן השיר , בבחינת תשובה מרה כלענה לחזונו הלאומי האופטימי של פינסקר , שאומץ באותם ימים בהתלהבות בידי חובבי ציון . אין זה מקרה שאף לא אחד משלושת השירים אינו דבק בפתרון הציוני , אפילו לא כאפשרות מסופקת . היתכנותה של תחייה לאומית יהודית בארץ ישראל בעתיד הקרוב היתה הרחק מעבר לאופק הציפיות של המשורר , כפי שהסביר זאת במפורש בשני מאמרים שפרסם זה אחר זה באפריל , 1882 ' גאולתנו ופדות נפשנו' ו'עזרה ועזרא . ' הוא העמיד בהם לבחינה את הרעיון שנולד באותם ימים בחוגי חיבת ציון ברוסיה לשלוח מתיישבים לארץ ישראל , ושילם לו מס שפתיים בהצהירו כי היציאה לארץ ישראל קדושה היא וכל אחד מחויב לתמוך בה ולתרום למימושה בבחינת אתחלתא דגאולה ; אולם בפועל , הבהיר , גם אם תימצא הדרך להתגבר על המכשולים הפוליטיים , הכלכליים והאחרים , אין תועלת ממשית ברעיון זה כל עוד לא יעברו המוני בית ישראל תהליך ארוך שנים של הכשרה חינוכית לאומית לקראת הגאולה , ולא – תיהפך ארץ ישראל לעוד אחת מארצות הגלות . הוא אף נקב במפורש במשך הזמן הנחוץ לאותו תהליך של הכשרה רוחנית – שניים או שלושה דורות , שפירושם המעשי היה דחיית העלייה עצמה לערפילי העתיד הרחוק והפיכתה לעניין תאורטי בלבד . אכן , אדם מפוכח , ראליסטי ופרקטי כגורדון , הנטוע כל כולו בחברה הרוסית , לא היה יכול לחזות באותה העת דרך להפוך את הכיסופים הרומנטיים אל המולדת ההיסטורית למציאות או לתכנית פעולה פוליטית מעשית . קוראיו מקרב חובבי ציון זיהו היטב את עמדתו זו מעבר לרטוריקה הלאומית הבלתי מחייבת שכיסתה אותה . זה היה אחד הנימוקים שהועלו נגד גורדון בוויכוח שהותנע עם פרסום מהדורת היובל של שיריו , 1884–ב והתנהל . 14 יהודה ליב גורדון [ חתום : , [* * * ' גאולתנו ופדות נפשנו , ' המליץ , , 3 . 4 . 1882 טורים ; 216-209 ' עזרה ועזרא , ' שם , , 18 . 4 . 1882 טורים . 239-233 המאמר הראשון פורסם , בוודאי לא במקרה , בגיליון ערב פסח .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help