sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:2

באה השמש בצהריים . נגדע הארז אשר בגן האומה . פרץ הרעם ביום בהיר לא פיללנו , לא ניחש לבנו , כי כה קרובים לנו הפיד והשבר . [ ... ] הוא היה משורר האומה , אך לא מות המשורר עורר חלחלה . הוא היה למעלה מכתר השירה . הוא היה מצפון האומה , מצפון הדורות , יסוד העבר , עמוד ההווה ושורש העתיד . [ ... ] נתייתם הדור כולו , נתייתמו מאות ואלפים , מאות אלפים מישראל . ובין מאות האלפים נתייתמתי גם אני . גילויי הצער והכאב נמשכו ימים רבים , ושיקפו תחושה של אבדה אישית מצדו של כל אחד ואחד מן המתאבלים . בלט ביניהם ערוץ הבעה ייחודי : שירי אבל , קינה והספד שפורסמו לעשרותיהם מיד לאחר מותו של ביאליק וכן בשנים הבאות . לא היה תקדים לתגובה כה כוללת וסוחפת על מותו של סופר או איש רוח יהודי , והיא גם לא נשנתה בממדים כאלה מאז ואילך . כדי לעמוד על השורשים ועל המניעים שחוללו אותה יש לנסות להבין את המקום הייחודי שתפס ביאליק בלבם ובתודעתם של בני זמנו , ולצורך זה נחוץ להפליג יותר מארבעים שנה אחורה , אל שנות השמונים והתשעים של המאה , 19–ה ולשרטט את הרקע התרבותי וההיסטורי שביאליק ושירתו צמחו בתוכו . במאמר זה אני מבקש לברר שתי סוגיות הקשורות קשר הדוק זו לזו . הסוגיה האחת , והיא שתעמוד במרכז הדיון להלן : בזכות מה נהיה ביאליק תופעה כה חד–פעמית ? מדוע וכיצד הוא קנה לו מעמד כה מיוחס בקהל הקוראים שלו ולמעשה בקרב בני זמנו בכלל ? כיצד אירע הדבר ששנים מעטות בלבד לאחר פרסומם של ראשוני שיריו לא זו בלבד שהוכר פה אחד כבחיר המשוררים העברים אלא שגם דבק בו התואר ' המשורר הלאומי' כינוי עמיד ויציב , המלווה אותו מאז ועד היום . הסוגיה האחרת , שאייחד לה הערות אחדות בסיום הדברים , היא : מה קרה למונח ' המשורר הלאומי' לאחר מותו של ביאליק ? מדוע נמנעה התודעה הקיבוצית של הרפובליקה הספרותית העברית מלאצול את התואר הזה על משורר אחר כלשהו מבני הדורות הבאים , אף על פי שאפשר להעלות על הדעת כמה מועמדים טובים לרשת אותו ? והאם קם בכל זאת יורש לביאליק מבחינה זו ? . 3 ר' בנימין , 'בין המצרים : למחרת מותו , ' משפחות סופרים , ירושלים תש"ך , עמ' . 145-143 . 4 קרוב למאתיים שירים כאלה , רובם מן התקופה הראשונה שלאחר מות ביאליק , כונסו בידי משה אונגרפלד בספר מיוחד . ראו : שיר השרים לח . נ . ביאליק , תל אביב תש"ך . לדיון בטיבם ובערכם של שירים אלה ראו : חיה הופמן , ' משוררים שרים על ביאליק , ' בתוך : הלל ויס וידידיה יצחקי ( עורכים , ( הלל לביאליק , רמת גן תשמ"ט , עמ' Aminadav Dykman , ‘ Poetic ; 358-349 Commemoration – a Comparative Study oa the Cases oa Pushkin and Bialik’ , in : Alina Molisak and Shoshana Ronen ) eds . ( , Polish and Hebrew Literature and National . Identity , Warsaw 2010 , pp . 27-37

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help