|
|
Page:7
אף שביסוד היתדות ישנה אמונה בברית עם אל אינסופי וכל יכול , אין האמונה יכולה להפוך אדם ליהוד , * ולמעשה אין בדת היהודית כלל דרישה מפורשת להאמין . עם זאת , אף שהיהדות עשויה כל כולה פולחן מדוקדק וכללי התנהגות , הפולחן והכללים הללו הריהם מכוונים לבטא אמונה בצור ישראל . אך כאן חשוב להדגיש שאין האמור ביחסי שוויון בין הכוונה למעשה . ביהדות , מקומה של האמונה מצומצם ביותר , ומשקל המעשה הוא התופס את רוב רובה של ההגות והיצירה של עם ישראל מאז חורב ועד ימינו . הסיבה לעליונות המובהקת הזו של המעשה על הכוונה טמונה ביסודה של היהדות - בצורך להתמודד עם השלכות האמונה באל האחד . ג . עיקרון ופולחן בהקדמת ה " נעשה " ל"נשמע " במעמד מתן תורה , מבטאת דת משה כבר בלידתה את עליונות צורת הפולחן על תוכן האמונה . ועוד פעמיים בספר שמות מסתפק עם ישראל בהתחייבות ל"נעשה " בלבד , בלי להזכיר כלל את ה " נשמע , " כמו מודד במשורה את אותו העיקרון החדש בתולדות העולם של הדת החדשה אשר קיבל - עקרון ההכללה . הכללה , שנראית לנו כיום כמרכיב מובן מאליו של התרבות האנושית , המדע וההגות , אינה מובנת מאליה כלל , ולא ברור אפילו מתי בדיוק נולדה . התרבויות הקדומות של העולם העתיק - שומר , מצרים , בבל , אשור ופרס - לא ידעו מהי הכללה . תרבויות אלה , שהמציאו את הכתב , את הגלגל ואת לוח השנה , היו מבוססות כל כולן על אקלקטיות - איסוף של פרטים לכדי מקבץ - בלי קביעת עקרונות אוניברסליים או חיפוש אחר כללים מופשטים . אף שבפועל ברור כי יש מידה מסוימת של הפשטה והכללה המובנות באופן החשיבה האנושית , הרי שמושג ההכללה היה בלתי מוכר משך אלפי השנים הראשונות של ההיסטוריה . ולפתע , במחשבת יוון של לפני כ 2 , 500 שנים , אנו מוצאים את עקרון ההכללה מתייצב כמושג מרכזי בתרבות . כבר מי שנחשב לפילוסוף הראשון , תאלס , קובע ש " הכל מים , " ובהכללה הזו מגדיר את מושגי התבונה , האמת והמדע כפי שאנו מבינים אותם גם היום , לא עוד כאוסף של פריטים ורעיונות , אלא כביטוי לעקרונות כלליים ומוחלטים ' .
|
|