|
|
Page:1
מבוא כללי כל מחקר מדעי חדש מעורר מיד תהייה : האם מחקר כזה נחוץ ? האם ההיסטוריוגרפיה הקיימת בנושא הנחקר אינה מספקת ? השאלה חריפה על אחת כמה וכמה כשעוסקים בברית המועצות , מי שהתיימרה לשנות את כל מערכת החיים הלאומיים והבין–לאומיים וירדה מבמת ההיסטוריה בקול דממה דקה . התשובות על שתי השאלות כמובן חיוביות . ראשית , לאחר התמוטטותה של המעצמה הקומוניסטית האדירה נפתחו לראשונה הארכיונים הסובייטיים המרכזיים – שזמן רב היו סגורים לא רק לחוקרים מן המערב , אלא אף להיסטוריונים סובייטים – מה שעורר את התקווה שעתה יתאפשר סוף סוף , בלשונו של צ'רצ'יל בנאום רדיו 1–מ באוקטובר , 1939 ' לפתור את החידה העטופה בסוד והמוחמנת ברז – הנקראת רוסיה . ' שנית , נוסף על פתיחת התיעוד הארכיוני , התעשר והתרחב מקור תיעודי נוסף בזיכרונותיהם הרבים של מדינאים , דיפלומטים וראשי שירותי הביטחון הסובייטיים לשעבר , השופכים אור חדש על מגוון סוגיות במדיניות החוץ הסובייטית ומסייעים להבין טוב יותר את המכניזם של קבלת ההחלטות בקרב ההנהגה הסובייטית העליונה . שלישית , המחקרים שפורסמו עד כה לקו בחסר לא רק בשל מחסור בחומר תיעודי , אלא גם בשל הנטייה הרווחת להתרכז בהיבט אחד של התופעה . כוונת מחקרנו שונה אפוא , שהרי מטרתנו לכתוב ' היסטוריה טוטלית' במהותה וברוחה בהתאם לפיתוחים של אסכולת האנאל הצרפתית , ולבחון בחינה רב–צדדית ורב–תחומית את התופעה ההיסטורית המורכבת ורבת–הפנים הזאת – יחסי ברית המועצותישראל . ולבסוף אין להתעלם מהחסר בחקר מדיניות החוץ הסובייטית בכלל וזו העוסקת ביחסים עם ישראל בפרט . כך שעל אף השינויים שחלו בעשור האחרון , ההיסטוריוגרפיה בתחום זה עדיין בראשיתה , הן בכל הנוגע לשימוש בחומר תיעודי חדש והן בכל הנוגע לשימוש בשיטות מחקר חדשות המותאמות במיוחד למחקר ספציפי זה . במבוא מתודולוגי כללי זה מטרתנו להבהיר מה נעשה עד כה בחקר יחסיהן של ברית המועצות ומדינת ישראל ובכלל זה מה הייתה התייחסותו של הבולשביזם והקומוניזם הסובייטי בכללותו לעם היהודי , לתנועה הציונית ולמדינת ישראל על
|
|