sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

מפת הקרב , בזמן אמת , בידי דרגי המטה ובידי אלוף הפיקוד והדרגים שמעליו הייתה לקויה מאוד ; ומעל הכול נמצאה ' מלחמת הגנרלים , ' שהכניסה אל תוך תהליך קבלות ההחלטות מניעים לא רלוונטיים , ושיבשה לחלוטין את עבודת המטה בצה"ל ואת המבנה ההייררכי של שדרת הפיקוד . שי תמרי במאמרו ' התקפת הנגד של 8 באוקטובר : כשל החשיבה המערכתית בפיקוד הדרום' משלים את התמונה שצייר ברגמן , ושואל מה עמד בבסיס כישלונה של מתקפת הנגד 8–ב באוקטובר . טענתו המרכזית שבפיקוד הדרום היה כשל מערכתי , שאינו נופל מכשל המודיעין ואולי אף עולה עליו . מאמרו מתרכז בתקופת ההכנות למלחמה , וטוען כי נוצר כשל חשיבתי וחוסר התאמה בין מטרות המלחמה – ' למנוע כל הישג צבאי מהאויב ולהנחיל לו מפלה צבאית והשמדת כוחות' – ובין המציאות שנוצרה עקב התחזקות הצבא המצרי והגדלת המרחק בין העורף לחזית . הצבא פעל על פי הידע שהיה בידיו ושחק את הכוחות הסדירים על פי פקודת הגנה נוקשה , ולאחר מכן יצא להתקפת נגד במרחב שמעולם לא הכין את עצמו למלחמה בו . צליחת התעלה לעומת זה התאפשרה למרות הקשיים , משום שבמשך תקופה ארוכה נוצר ידע שהתבסס על תורה , ארגון , ציוד ואימונים . המלחמה הצליחה להחזיר את שיווי המשקל , אבל לא נמנע הישג צבאי של האויב ולא הושמדו כוחות על פי ההגדרה . מאמרו של יוסי עבודי ' חיל האוויר בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים' מדגיש את פעילות חיל האוויר הישראלי לחיסול הבסיסים של טילי הקרקע–אוויר . כל התכניות המבצעיות וכל תרגילי המלחמה הניחו שכבר בשלב הראשון של המלחמה ישיג חיל האוויר עליונות אווירית וחופש טיסה על ידי השמדת סוללות הטילים , ואולם בשל ההפתעה נאלץ החיל להשתתף בקרבות הבלימה עוד בטרם הצליח להשמיד את מערך הטילים . בחזית סוריה נותר איום הטילים על כנו כל ימי המלחמה , ואילו בחזית מצרים , לאחר שלב הבלימה , החל חיל האוויר להשמיד את מערך הטילים המצרי מצפון לדרום , בשיטתיות , כל מערך בנפרד בגזרתו . בנוסף תקף חיל האוויר את חיל האוויר המצרי בבסיסיו כבר בשלב הראשון . עד 22 באוקטובר הושמד כל מערך הטילים בחזית התעלה , ובכך הושג חופש הטיסה . המאמר סוקר גם את פעילותו ההתקפית של חיל האוויר המצרי במהלך הלחימה , אך מציין שפיקוד הדרום לא שינה אף לא משימה אחת ולא ביטל שום תכנית בשל פעילות זו . חלק רביעי : תהליך קבלת ההחלטות : בין הדרג המדיני לדרג הצבאי אמנון ליפקין–שחק במאמרו ' לקחים מהיעדר אמון בין הדרג המדיני לדרג הצבאי במלחמת יום הכיפורים' כותב כי אין ספק שהלוחמים והפיקוד הזוטר עד רמת

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help