|
|
Page:5
על המאמרים חלק ראשון : היבטים מדיניים במאמרו ' מקורות התפנית האסטרטגית של סאדאת' מנסה משה שמש להתחקות אחרי מקורותיה של התפנית האסטרטגית שעשה אנוור אל–סאדאת לאחר עלייתו לשלטון בסוף ספטמבר . 1970 תפנית זו הוליכה אותו לא רק לקביעת יעדיה המוגבלים של מלחמת אוקטובר 1973 ומרכיביה , אלא גם לביקורו בירושלים בנובמבר . 1977 הטענה היא כי יזמת המלחמה , ובעיקר תוצאותיה , זירזו את התהליך המדיני שהחל סאדאת עם עלייתו לשלטון . המאמר מצביע על חוט מקשר בין כמה מהלכים מדיניים – ובכלל זה החלטות הפסגה הערבית בח'רטום , ( 1967 ) הסכמת מצרים ליזמתו של מזכיר המדינה האמריקני ויליאם רוג'רס , ( 1970 ) יזמתו המדינית של סאדאת מפברואר 1971 והגדרת המטרות המוגבלות של המלחמה – ובין יזמת השלום שלו 1977–מ והחתימה על הסכם השלום עם ישראל . שמש קובע כי יזמתו של סאדאת מפברואר 1971 הייתה כנה ורצינית , מפוקחת ואמינה יותר משהוערכה לפני יזמת השלום ואפילו אחרי המלחמה . דרושה הייתה מלחמה נוספת כדי שישראל תחתום על אותם סעיפים שעמדו בבסיס יזמתו מפברואר 1971 וישראל דחתה מעליה . נתן ארידן במאמרו ' קיסינג'ר ומלחמת יום הכיפורים : תעודות נבחרות' מביא לקט תעודות של משרד החוץ האמריקני שאך לאחרונה הותרו לפרסום , בנוגע לעמדותיו של מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר במהלך המלחמה . תעודות אלו מציינות את כישלון המודיעין האמריקני לחזות את סכנת המלחמה הקרבה ובאה , את ההתרעות המוקדמות בנוגע לאפשרות של התקפה מצרית–סורית שקיבלה ישראל וכן את עצתו של קיסינג'ר לראש הממשלה גולדה מאיר להימנע מהתקפת מנע . כמו כן מצוינת בהן הערכתו האישית של קיסינג'ר את מדיניות ארצות הברית ביום שלמחרת הפסקת האש . גליה גולן במאמרה ' מדיניותה של מוסקבה במלחמת יום הכיפורים : הפזילה אל עבר האמריקנים' טוענת שהמלחמה בין מצרים לישראל לא הייתה רצויה לסובייטים , שכן היא סיכנה את כל יעדיהם , ובראש ובראשונה את שיקום ושיפור יחסיהם עם הערבים . מוסקבה העריכה שלצבאות מצרים וסוריה יכולת נמוכה
|
|