sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

אף על פי שזו תופעה שאינה נוגעת למזרח אירופה , שם חי רובו המכריע של העם היהודי , כפי שהיא נוגעת למערב אירופה , האמנציפציה היתה מהפכה אדירה . מהפכה זו בחיי העם היהודי היתה השלכה של המהפכה האינטלקטואלית של המאה השמונה עשרה , שהיוותה את הבסיס למהפכה הפוליטית והחברתית של המהפכה הצרפתית . האמנציפציה התאפשרה כי הנאורות המציאה הגדרה חדשה של אומה , שאנו מוצאים באנציקלופדיה של דידרו ( Diderot ) ודלמברט , ( d › Alembert ) בתחילת המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה : האומה מוגדרת כמכלול של אנשים שחיים בשטח מסוים , בגבולות נתונים , ונשמעים לאותו שלטון . נקודה סופית . שום דבר אחר . אין מילה אחת על תרבות , על היסטוריה , על לשון : ההגדרה היא הגדרה פוליטית–משפטית . על הבסיס הזה שוחררו היהודים וגם העבדים השחורים בקריביים . הם שוחררו יחד עם היהודים על בסיס זה , שמשמעותו שכל בני האדם שחיים באותה מדינה הם אזרחים חופשיים ושווי זכויות . אולם התפיסה הפוליטית והמשפטית הזאת לא החזיקה מעמד אחרי השנים הראשונות של המהפכה הצרפתית . היא נשטפה על ידי ההתקוממות נגד הנאורות , שהיא הבסיס למה שאני קורא המודרניות השנייה , זו המבוססת על קדימות ההיסטוריה ביחס לתבונה , על קדימות התרבות ביחס לפוליטיקה . מודרניות שנייה זו היא תגובה למודרניות של הנאורות , זו שעמודי התווך שלה היו רציונליזם ואוניברסליזם . הוגי הדעות הגדולים שלה היו ויקו ( Vico ) באיטליה , ברק ( Burke ) באנגליה והרדר ( Herder ) בגרמניה . התפיסה ההרדריאנית של הלאום , למעשה הברקיאנית וההרדריאנית של הלאום , היא תפיסה תרבותית והיסטורית , והיא יכולה להתגלגל גם לתפיסה אתנית . האומה נתפסת כגוף חי : היחס בין היחיד לאומה הוא כיחס בין ענף של עץ לעץ עצמו . לענף אין קיום ללא העץ . לעומת זאת , התפיסה הרציונליסטית , האוניברסליסטית , מבוססת על עקרון הזכויות הטבעיות , על קיומו של מצב טבע ראשוני . על מנת להוכיח את קדימות היחיד לחברה השקיעו הוגי הדעות של אסכולת משפט הטבע – מהובס , ( Hobbes ) דרך לוק ( Locke ) ועד רוסו – ( Rousseau ) מאמץ עצום . הם ביקשו להראות שהחברה קיימת כדי לממש את זכויותיו של היחיד , שהן זכויות שהוא מביא ממצב הטבע ומתוך כך הן שייכות לו ולו בלבד . כמובן , כל האלגוריה הזאת וכל הקונסטרוקציה הלוגית הזאת , שכולם ידעו שהיא לוגית ולא היסטורית – תפקידן היה לבסס את האוטונומיה של היחיד . מדוע אני עומד על כך ? משום שרק על הבסיס הזה יכלה להתקיים תפיסה ליברלית של הלאום . אולם ההגדרה של האנציקלופדיה לא שיקפה מציאות סוציולוגית או תרבותית אלא את הרצוי , את השאיפה ואת המאמץ הגדול שהושקע במאה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help