|
|
Page:2
נושאים חדשים שטרם נחקרו . המאמר הראשון בכרך זה עוסק במדור לחיפוש קרובים , מתאר את תולדותיו של מדור זה וקובע שההאזנה לו , אשר היתה אירוע מקודש בבתים רבים כל כך , הכניסה את ילדיהם של ניצולי השואה לתוך עולמם המסוגר של הניצולים , חדרה מבעד לשתיקתם של ניצולים רבים וכך עיצבה זיכרון אלטרנטיבי . במאמר אחר נחקר מרתף השואה בהר הרצל , והוא עוסק בהתגבשותו של הזיכרון הקולקטיבי הישראלי בקשר לשואה , מראה כיצד החל להתעצב זיכרון שואה עממי ומתאר את קורותיו של סוג זה של זיכרון כאשר הוא מתנגש עם כוחו של הזיכרון הממלכתי , המתגלם במקרה זה במוסד הנצחת השואה ' יד ושם . ' מאמר נוסף עוסק באופן עיצוב הזיכרון , מנותחת בו כתיבתה הביוגרפית של חייקה גרוסמן , מראשי מחתרת גטו ביאליסטוק ולימים חברת כנסת בישראל , ובו התחקות אחרי הרבדים הסמויים בזיכרונה הקולקטיבי , רבדים אשר מתגלים בין השורות וחושפים עולם כפול ומרתק שחייקה גרוסמן חיה בו ; עולם ששכנו בו זה לצד זה זיכרונותיה האישיים הקשים מתקופת השואה והמחתרת ותפקידה ומעמדה הציבורי במדינת ישראל , ואת השפעתם על אופן כתיבתה את זיכרונותיה . המאמר החותם את הכרך הזה של ישראלים עוסק בהתגבשותו ובהקמתו של קיבוץ חפץ חיים על רקע השואה באירופה והעובדה שגרעין המייסדים של קיבוץ זה הורכב מיוצאי גרמניה – חברי תנועת פועלי אגודת ישראל . במאמר מתוארים קליטתם של ניצולי השואה בקיבוץ ומערכת יחסיהם עם החברים המייסדים . פרסומו של הכרך השלישי של ישראלים מעיד על ביסוסו ועל המשכיותו של כתב העת כזירת מחקר חדשנית ומרתקת בתחום ההיסטוריה של מדינת ישראל וחקר הציונות . המאמרים הרבים ששלחו למערכת כתב העת תלמידי מחקר ממחלקות שכנות למחלקה להיסטוריה , כגון המחלקה לגאוגרפיה והמחלקה לספרות , מעידים על המקום שכבש לעצמו כתב העת ויהיו הבסיס לכרך הרביעי של ישראלים , שהכנתו בעיצומה . אנו קוראים לתלמידי המחקר לשלוח אלינו את מחקריהם ולעזור לנו לממש את מטרתו הנוספת של כתב העת – מתן בימה לתלמידים מצטיינים לפרסם את מחקריהם , ובדרך זאת לצבור ניסיון וביטחון לקראת קריירה אקדמית . מערכת ישראלים
|
|
|