|
|
Page:1
בפתח הגיליון השלישי בריאיון המובא בראשיתו של גיליון זה נשאל חוקר מדע המדינה וההיסטוריון זאב שטרנהל על מקומם של השואה ושל זכרה בחברה הישראלית . לדבריו , יש להפריד בין ההשפעה המתגלגלת של השואה על הישראלים ובין השימוש בה ככלי עבודה פוליטי . לצד זאת מדגיש שטרנהל : ישראל היא תשובה לא רק לשואה , היא תוצאה של תחושת הקטסטרופה שהיתה קיימת עוד הרבה לפני השואה , אבל בעיקרו של דבר הציונות היא תשובה לצרת היהודים על כל ממדיה . שטרנהל , שבימי השואה , בהיותו ילד , חי בזהות נוצרית בדויה וכך ניצל , טוען שיש להדגיש בישראל את הממד האוניברסלי של השואה ואת הנסיבות ההיסטוריות שהוליכו אליה : מה שאני חושב שאיננו מטופל כראוי , ואת זה אפשר לעשות רק בבתי ספר , באוניברסיטאות , הוא הצגת השואה בממד האוניברסלי שלה . מתעמקים רק בשואה עצמה ולא בדרך שהוליכה לשואה [ ... ] הנאציזם אינו רק תוצר של מלחמת העולם הראשונה , והשואה אינה רק תוצר לוואי של מלחמת העולם השנייה . השואה היא תוצאה של הכרעה אידאולוגית , ולהכרעה האידאולוגית הזאת היתה הכנה תרבותית ארוכה מאוד . בלי תקופה ארוכה זו של הבשלה אי–אפשר להבין את השואה . הנושאים שהעלה שטרנהל בריאיון אתו עוברים כחוט השני במאמרי הכרך השלישי של כתב העת ישראלים , כרך שמיוחד כולו לקשר שבין מדינת ישראל ובין השואה , והוא המשך ישיר של הכרכים הראשון והשני של כתב העת . גיליון זה , כקודמיו , מושתת על שיטת מחקר רב–תחומית שמטרתה לחשוף עוד ועוד רבדים של מדינת ישראל ושל ההיסטוריה שלה , ומשקף היטב את אופיו של המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן–גוריון , שם נוזם כתב העת . בכרך זה מובאים זה לצד זה מאמרים המאירים צדדים שונים של התפתחות זיכרון השואה במדינת ישראל וזוויות מחקר חדשות , החושפות
|
|
|