|
|
Page:6
שאלה : האם התופעה הזאת היא תוצאה של תהליך טבעי ואולי בלתי נמנע של שפה שהשתנתה משפת קודש לשפה המדוברת בפי ההמון ? הסלנג העכשווי הוא בוודאי ראיה לכך שהשפה חיה ונושמת . תשובה : סלנג אף פעם לא הפריע לי . לכל דור יש סלנג משלו . לא כל סלנג מאריך ימים , אך נחרדתי למראה ולמשמע תלמידי בתי ספר תיכוניים שהתקשו להבין טקסטים מודרניים בעברית בשל אותו ' נתק אסוציאטיבי . ' אספר לכם על מקרה שקרה לי . הגעתי יום אחד לבית ספר שנחשב יוקרתי בתל אביב , העיר שנולדתי בה . תלמידיו , לפי חשבוני , היו דור חמישי לדוברים , קוראים וכותבים עברית . נערה אחת צעירה מהשמינית שאלה אותי : ' האם שירה צריכה להיות אמתית כדי שתיחשב ראויה בעיניך ' ? אמרתי לה שמרכיב האמת בשירה חשוב מאוד , אך לשירה דרכים משלה , יש בה לשון מראות ודימויים , לא פעם ההפך הגמור הופך להיות האמת . כמו שנאמר ' מיטב השיר כזבו . ' אז אמרתי לתלמידים : ' בואו נקרא שיר , שהרי שיר הוא לא רק המחבר , הוא גם הקורא . קראתי בפניהם שיר שנחשב בעיני כאחד היפים והחזקים בשירת העולם . השיר ' מנגד . ' שנכתב בידי רחל המשוררת . קשוב הלב . האזן קשבת : הבא ? היבוא ? בכל צפיה יש עצב נבו . זה מול זה – החופים השנים של נחל אחד . צור הגזרה : רחוקים לעד . פרש כפים . ראה מנגד שמה – אין בא , איש ונבו לו על ארץ רבה . כאשר קורא עברי בעל השכלה שומע את המילה ' מנגד' בצירוף המילה ' נבו' הוא יודע מיד במה מדובר . נגד עיניו עולה הסיפור על משה רבנו בספר דברים . בתום מסע הפרך , המסות והמוראים של יוצאי מצרים , על סף הארץ היעודה
|
|
|