|
|
Page:1
בפתחו של הגיליון השני בריאיון המובא בראשיתו של גיליון זה שאלנו את הסופר והמשורר חיים גורי מהי הזהות הישראלית בעיניו . לדבריו : ' ישראל היא יחד שנוצר לעינינו . היא חילונים למהדרין והיא דתיים לאומיים והיא חרדים שמדינת הכופרים הציונית שנואת נפשם ויום העצמאות הוא יום אבל להם . ושמאל וימין ובני עדות שונות על אף כור ההיתוך . היא ילידי הארץ ועולים ומהגרים ובליל שפות . היא שמאל קיצוני וימין קיצוני וכל מה שביניהם . אך קודם כול היא מדינה שעשרים אחוזים מאזרחיה הם בני מיעוטים ערבים מוסלמים וערבים נוצרים ודרוזים וצ'רקסים ובדווים [ ... ] הישראליות היא כל אלה , והיא מתקשה להתמודד עם בעיית הזהות הזאת . לאחר 61 שנות עצמאות אנו ניצבים מול שאלת הגורל של זהותנו . ' בתשובתו של גורי מגולמת מטרתו של כתב העת ישראלים , מטרה שעיקרה הוא להעמיק ולחקור את תולדותיה של מדינת ישראל כדי לנסות למצוא עוד ועוד חלקים מהפסיפס הישראלי ומדמות האם המאגדת אותו – מדינת ישראל . כהמשך ישיר לכרך הראשון של כתב העת וכחלק בלתי נפרד מאופיו של המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן–גוריון , יוזמו של כתב העת , גם גיליון זה של ישראלים מושתת על גישת מחקר רב–תחומית המאפשרת לנסות לחשוף עוד ועוד רבדים של החברה הישראלית , של מדינת ישראל ושל ההיסטוריה שלה . בכרך זה מובאים זה לצד זה מחקרים היסטוריים העוסקים במפלגה הקומוניסטית הישראלית ובזהות של חבריה היהודים ; בנסיגת ישראל מסיני ומעזה לאחר ' מבצע קדש' ובלחצים הבין–לאומיים על מדינת ישראל שהובילו לנסיגה זאת וביחסו של ברל כצנלסון לשאלת ' מזרח מול מערב' בהגותו הפוליטית . לצד מאמרים אלו , הנושקים לצד המחקר ההיסטורי גם למחקר הסוציולוגי , התרבותי , הפוליטי ולתחום היחסים הבין–לאומיים , מובא בגיליון זה מאמר נוסף , המדגיש את מטרתו של כתב העת להיות גם בין–תחומי . מאמר זה הוא משדה המחקר הספרותי , ועוסק בניתוח ספרותי שמטרתו מציאת ההיבט המגדרי באידאולוגיה הציונית כמו שמשתקף בספרות שנכתבה בידי נשים .
|
|
|