|
|
Page:6
משותפת . אחד הביטויים לזה , וזה מודגש תמיד , אך במידה מוגזמת , שפעם היה דימוי מאחד – מה זה הישראלי : איש דור התש"ח , איש הפלמ"ח , וכולם קיבלו את זה . היה דימוי כזה , אין כל ספק , אך לא הכול קיבלו את זה , אם כי לא היה כל דימוי נגדי אחר אשר התחרה בו מה שאנחנו רואים היום הוא שיש היום הרבה יותר דימויים שונים , כמו שיש גם מגזרים רבים . זה נכון כמובן שהמגזרים היום , כמו בעבר , נאבקים על חלקם במשאבים השונים , אך גם על מקומם במרכז . דה–פאקטו היה מגזר אחד הגמוני , אף פעם לא מושלם , והיה תמיד צריך לעשות קואליציות עם המגזרים האחרים . מה שקרה , בייחוד לאחר , 1977 זה שהמגזר ההגמוני הזה איבד את ההגמוניה שלו , ואז כאילו נוצרו מגזרים אחרים , אשר נעשו עצמאיים יותר , גם לא מקבלים את הדימוי והמרות של מרכז הגמוני כלשהו , אבל עם זה , כאילו מתרחקים זה מזה . אני קצת כופר בגישה הזאת . נגיד זאת כך – איך שלא תנסחו זאת , המגזרים השונים שישנם היום הרבה יותר במגע זה עם זה מאשר היו קודם לכן . תלך לקניון מלחה במוצאי שבת , תלך ברחוב ותמצא שיש הרבה יותר מגע יום–יומי מאשר היה קודם לכן . עם זה , אין זה אומר שהמגעים תמיד נוחים ונעימים . אבל יותר מזה , כמעט כל המגזרים , מלבד המגזרים האפתיים אשר רוצים לחיות את חייהם ושיעזבו אותם , ורוב המאבקים שאנחנו רואים הם מאבקים גם על השפעה בבניין המסגרות המשותפות . רוב ההתנגשויות החזקות זה על זה . אמיר פלג : מן הבחינה הסמלית , יש עוד משהו שמאחד אותנו , את החברה הזו ? ש"נ אייזנשטדט : אני חושב שבהחלט . ראשית , עצם הזיקה לחברה הישראלית . אתן לך דוגמה טריביאלית כאילו , אשר מדגימה זאת . יש לנו מכרה רוסייה , רופאה , עובדת כאן , מדברת עברית טוב מאוד , יש לה ילדים בצבא , והיא סיפרה לי שהם נסעו בפסח לטיול באירופה ובאמריקה , וכמובן ערכו סדר ישראלי . לא חקרתי לעומק מה זה בדיוק סדר ישראלי , אבל מה שחשוב היה לי שהם רוצים לבוא ולהגיד שהם עושים משהו ישראלי . גם אם הישראלי הזה זה לא בדיוק הישראלי שלי או שלך , העיקר הוא עצם התופעה הזו . אומר את זה בצורה כזו , הרפרטואר של הישראליות נעשה מגוון הרבה יותר . אף פעם הוא לא היה מאה אחוז אחיד , אך ודאי שהוא פחות אחיד . אבל יש רפרטואר ואנשים רוצים להשתייך אליו . כמובן הם רוצים להשתייך למשהו שהם יוכלו גם בעצם לשנות את דמותו ולהכניס אליו אלמנטים שונים .
|
|