|
|
Page:9
חדשים לטיפול , ולא נעשו כל הכנות להעברתם של המטופלים למחלקות אחרות . רק היועץ הארגוני לא היה שותף להתרוממות הרוח שבה היה שרוי הצוות , וחש דיכאון בסיומה של כל פגישה . באחת הפגישות נסב הדיון סביב נושא שלכאורה נראה לא רלוונטי - המתת חסד . היועץ קלט בדיון זה ביטוי עקיף לתחושת ההקלה שיחושו חברי הצוות לכשתצא סוף סוף תכנית הסגירה אל הפועל , ושיתף את חברי הקבוצה בהבנתו זו . תגובתם הראשונה הייתה הלם מוחלט . אך עם חלוף הזמן נעשתה התייחסותם לאפשרות סגירת המחלקה יותר ריאליסטית , וחברי הצוות החלו לפנות יותר זמן לצעדים הדרושים לסידור המטופלים במקרה של סגירה . הדוגמה שלעיל מראה כיצד על מנת להציל את המחלקה לנוכח איום חיצוני בסגירה הגיבו העובדים בפעילות נרגשת וזועמת . בכך שהתרכזו אך ורק בצורך שלהם לנצח במלחמת ההישרדות ובהתעלמם מהמציאות , הם הפעילו מנגנוני התנגדות והכחשה לגבי האפשרות שהמחלקה אמנם תיסגר , בעת שכבר בוצעו בבית החולים קיצוצים שגרמו לסגירתן של מחלקות אחרות . לא רק טובת החולים עמדה לנגד עיניהם ; סגירת המחלקה הייתה עלולה לפגוע בגאוותס , לזרוע ספקות באשר לטיב העבודה שביצעו , ולהסב להם כאב רגשי אחר . איבוד הקשר עם המציאות הסובבת גרם גם לכך שהם הזניחו את אחריותם כלפי הכנתם של החולים לקראת האפשרות של סגירה . היועץ , כאדם מבחוץ , היה זה שחש בדיכאון — שהעדרו בקבוצה היה כל כך בולט , עד שרמז בבירור על כך שהופעל כאן מנגנון הגנה . הדיון בהמתת חסד הביא לידי ביטוי גלוי — באמצעות תקשורת סמלית — רגשות שהיו מוכחשים עד כה , וגם היה בו כדי להראות שהקבוצה הגיעה לבשלות של הכרה בהם . תרומתה של מלאני קליין ילדים נוהגים לבטא את רגשותיהם במשחקים באמצעות חיות ודמויות שהם ממציאים או שהם מכירים מסיפורי ילדים — כמו הפיה הטובה , המכשפה המרשעת , האחות הקנאית , השועל הערמומי וכיוצא באלה . תהליך זה של חלוקת רגשות ליסודות מובחנים נקרא פיצול . ( Splitting ) באמצעות פיצול של רגשות משיגים הילדים שחרור מקונפליקטים פנימיים . הקונפליקט הקשה שבין אהבה לשנאה כלפי האם , למשל , עשוי להגיע לפתרון על-ידי פיצול דמות האם לשתי דמויות : האחת — הפיה הטובה , והאחרת — המכשפה המרשעת . פעמים רבות הפיצול כרוך גם בהשלכה . ( Projection ) השלכה משמעותה מיקום רגשות בזולת חיצוני במקום בי עצמי . משום כך מייחס הילד לשועל ערמומיות , ולאחות הרעה — את רגש הקנאה המקנן בו . בדרך של משחק ניתן ביתר קלות לגלות דמויות ורגשות סותרים אלה ולהשיג פתרון . בעקבות העבודה הפסיכואנליטית שביצעה בשנות העשרים המוקדמות עם ילדים , פיתחה מלאני קליין המשגה של העולם הפנימי הלא-מודע , הנמצא אצל כל אחד מאתנו והמאוכלס בטיפוסים שונים , המייצגים חלקים מובחנים של האני מזה ושל היבטים מהעולם החיצוני מזה . בילדות המוקדמת משמשים פיצול והשלכה במנגנוני ההגנה הראשיים לשם הימנעות מכאב . השם שנתנה לכך קליין הוא העמדה הפ « 1 אי > 7 ח קביזלאי-. > 7 ח ) : ב"פרנואידי" הכוונה לרוע הנתפס כבא מבחוץ , וב"סכיזואידי" הכוונה לפיצול . ( זהו שלב נורמלי בהתפתחות האנושית . הדבר מתרחש בילדות המוקדמת , ועשוי לפרוץ שוב במהלך החיים כהלוך נפש מסוים . משחקים , התבגרות נורמלית ובריאה או טיפול פסיכואנליטי — העוסקים ברגשות שהיו בעבר נוגדים ( כמו אהבה ושנאה , תקווה וייאוש , שמחה ועצב , קבלה ודחייה ) — עוזרים לצרף אותם רגשות למכלול משולב יותר . למצב זה של אינטגרציה קראה קליין העמדה הדפרסיבית . זאת משום שוויתור על הפשטות הנוחה של אידיאליזציה עצמית
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|