|
|
Page:8
הם עדות למציאותם של חיי נפש ערים ורבי-משמעות שאיננו ערים להם . על-פי הנחה זו , מה שנחוץ הוא מתן פירוש לביטויים סמליים העולים מתוך הלא-מודע . רעיונות הנושאים משמעות תקפה ברמה המודעת , עשויים בד בבד לשאת בחובם כוונה צפונה שאינה מודעת . לדוגמה , צוות עובדים ששיחתו נסבה על התמוטטותה של מרכזיית הטלפונים עשוי להתייחס בדיונו בצורה לא-מודעת להתמוטטות שחלה בתקשורת הבין-מחלקתית . באופן דומה , תלונות כאשר לאופן ההקצאה של מקומות חנייה עשויות לרמוז על תלונות כלפי המנהלים על שאינם מתפנים לטיפול בצורכי עובדיהם . היועץ הארגוני האמון על הגישה הפסיכואנליטית יבחר בעמדה קשובה על קו התפר שבין המודע לבין הלא-מודע , ויפעל בו בזמן בשתי הרמות . יכול להיות שיחלוף זמן-מה עד שהיועץ הארגוני יבחין במשמעויות הנסתרות שהקבוצה אינה ערה להן . ההימנעות מכאב בדומה ליחידים , גם ארגונים מפתחים מנגנוני הגנה כנגד רגשות קשים שיש בהם איום רב מדי או שהם מכאיבים מכדי שניתן יהיה להודות בקיומם . רגשות כאלה עשויים להתפתח כתוצאה מאיום חיצוני , כמו מדיניות הממשלה או שינוי חברתי ; הם עשויים להתעורר כתוצאה ממאבקים פנימיים בין ההנהלה לעובדים או בין קבוצות עובדים ( או בין מחלקות שונות ) הנמצאות בתחרות על משאבים ; והם יכולים להיות תוצאה של אופי העבודה או קישורה לאפיונים ייחודיים של קבוצת הפונים או הלקוחות . קיימים מנגנוני הגנה ארגוניים הנחשבים לבריאים , במובן זה שהם מסייעים בידי העובדים להתמודד עם לחצים ולהתפתח במסגרת העבודה שהם ממלאים בארגון . עם זאת , בדומה למנגנוני ההגנה שהתפתחו אצל יחידים , קיימים גם מנגנוני הגנה ארגוניים המהווים מכשול ליצירת קשר נאות עם המציאות , ובכך מסבים נזק לעובדים ומפריעים לארגון למלא את משימותיו ולהסתגל לנסיבות משתנות . מקום מרכזי בין מנגנוני הגנה אלה תופס מנגנון ההכחשת מנגנון ההכחשה דוחק אל מחוץ לתחום המודעות מחשבות , רגשות וחוויות , משום שהם מעוררים יותר מדי חרדה . ארגונים פונים לייעוץ כשאין הם מסוגלים יותר לפתור את בעיותיהם . היועץ הארגוני , שתפקידו לעמוד על מקורותיהם של הקשיים , מעורר תקווה ופחד כאחד . התקווה המודעת היא שהבעיות יעלו אל פני השטח ; אך מצד שני הרי זהו בדיוק הדבר שמפניו חוששים הארגונים . כתוצאה מכך , הפירושים שנותן היועץ הארגוני לגבי התהליכים הלא-מודעים שביסוד הבעיה עלולים בהחלט להיתקל כהתנגדות ההתנגדות מתבטאת בסירוב טעון רגשות לקבל את דברי היועץ או אפילו להקשיב להם . רק בהדרגה מתאפשר ליועץ הארגוני להעריך את טבעם של מנגנוני ההגנה ; והוא משהה את הפירושים שלו עד שהקבוצה כבר מוכנה להתייצב בפני אותם דברים שהתעלמה מהם קודם לכן . תקשורת סמלית תוכל להופיע רק בנקודה שבה ההבנה של היועץ את הפשר החבוי של ההתרחשות תחפוף לבשלות של הקבוצה לקבל אותן . בדוגמה שאביא להלן מתוארת תקשורת סמלית המופיעה בקבוצה שאינה מסוגלת להתמודד עם איום המופנה אליה על-ידי גורס חיצוני : המחלקה על שם מנפרד לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים סטורסי ארגנה מסע הסברה נואש נגד כוונת ההנהלה לסגור אותה , ושכרה לשם כך את שירותיו של יועץ ארגוני . מסע ההסברה נמשך חודשים אחדים . הצוות עבד שעות ארוכות וגם בסופי השבוע . הם ארגנו עצומה וניסו להחתים עליה עמיתים למקצוע , יועצי תזונה מקומיים וחברי פרלמנט . הם נהנו מתמיכתה של דעת הקהל , ונראה היה לכאורה שאין להעלות יותר על הדעת את סגירת היחידה . במשך כל אותו הזמן התקבלו פונים
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|