|
|
Page:10
סקוט ( Scott , 1987 ) אומו ; "מכל המושגים שחוקרי ארגונים משתמשים בהם המושג ימטרה ארגונית' הוא בין המושגים התובעניים והו ולקלקים . "ביותר האסכולות התיאורטיות השונות נעות בין תפיסות רציונליות , הטוענות שארגון מוגדר כמערכת של תפקידים וכרצף של פעילויות שעוצבו לשם מימושן של כוונות משותפות , ( Robey , 1986 ) ועד לתפיסות שאינן מניחות רציונליות או קיום מטרות מראש . גישות סגורות רציונליות ( על-פי הסיווג של סקוט ([ Scott , 1987 ] מייחסות למושג "מטרה ארגונית" חשיבות מכרעת בהבנת ארגונים . הנחת היסוד של התיאוריה האדמיניסטרטיבית ושל תיאוריית הניהול המדעי היא , שארגונים קיימים ופועלים על מנת להגשים מטרות קבועות ומוגדרות מראש . על-פי גישות אלה ארגונים הם מערכות רציונליות הפועלות באופן שיטתי , עקבי , יעיל ותכליתי להשגת העדפות יציבות , חד-משמעיות ואפריוריות . התיאוריה האדמיניסטרטיבית תדמה ארגונים למכונה משוכללת שבה ניתן לתכנן , לתאם , להפעיל ולבקר על-פי מטרות ברורות . ( Fay 01 , 1919 ) בגישות אלה נטען כי מטרות הן קונצפציות מקדימות לגבי תוצאות רצויות . ארגון פועל באופן יעיל רק בתנאי שהוא מגדיר מראש ובאופן בהיר וחד-משמעי מה הוא חפץ להשיג . ללא זיהוי העדפות יציבות ומטרות ברורות אין משמעות למושגי הרציונליות וההתארגנות . ( Taylor , 1911 ; Braverman , 1974 ) גישות מאוחרות יותר — כמו הניאו וובריאניות — ( Perrow , 1986 ) טוענות שהמציאות הארגונית מורכבת יותר ועקבית פחות . לא אחת מטרות הארגון נוגדות זו את זו , ואף קשה לשקלל את החשיבות היחסית של כל אחת מהן . ( Simon , 1957 ; March & Simon , 1958 ; Cyert & March , 1963 ) פרו טוען כי הקונפליקט המעניין ביותר בארגונים הוא זה הנוגע למטרות . לארגונים יש מטרות רבות , וקיימות ביניהן סתירות . סיימון ( Simon , 1957 ) רואה בתהליכי עיצוב המטרות בארגון תהליכי החלטה מורכבים , כשאלה מוגבלים מבחינה רציונלית . התנהגות ארגונית בכלל — ותהליכי עיצוב המטרות הארגוניות בפרט — ניתנים לתיאור כרשת מורכבת של תהליכי קבלת החלטות תוך הכרה במגבלותיו של המוח האנושי לקלוט , לעבד ולשקלל כהלכה את שלל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטות מיטביות בנוגע למטרות . תהליכי הברירה וההגדרה של מטרות הארגונים הם תהליכים המסתפקים בהחלטות שאינן מיטביות על-פי קריטריונים רציונליים . מטרות ארגוניות הן תוצר של החלטות מניחות את הדעת , ולא יותר מכך . אדם מפשט לעצמו את החלופות הזמינות ובוחר אחת מהן , המתקבלת על דעתו . המטרות הנבחרות הן אלה המזוהות כמעשיות , ניתנות לתפעול מזורז וחסכוניות ביותר בתנאים נתונים , ולא יותר מכך . הייררכיית המטרות המסתמנת היא זו : מטרות ראשיות « - מטרות משניות < - משימות מוגדרות < - תכניות פעולה . היא אינה מאורגנת בצורה מושלמת . תכליתיות רציונלית קשורה להייררכיה של החלטות : כל מדרגה בהייררכיה כרוכה ביישום מטרות שנקבעו במדרגה שמעליה , ונחשבת לרציונלית במידה שהיא מאמצת חלופות פעולה המובילות להשגת המטרות שנבחרו קודם לכן . סיימון טוען כי לא אחת מטרות הארגון נוגדות למעשה זו את זו , וכי שקלול החשיבות היחסית של כל אחת מהן אינו פשוט . הסינתזה ביניהן דורשת פשרות . החלופה הנבחרת לעולם אינה מאפשרת השגה מושלמת של יעדים . כשיש מטרות נוגדות , בניסיון למצוא מכנה משותף יש טעם להתייחס אליהן כאל אמצעים להשגת תכלית רחבה יותר . על-פי סיימון ניתן להבחין בהקשר זה בין מטרות סופיות ( final goals ) לבין מטרות תפעוליות . ( operative goals ) הראשונות הן מטרות ערכיות המוגדרות בדרך כלל במושגים מעורפלים , מופשטים וכלליים מאוד . הן מנוסחות באופן שלא יאפשר מדידה והערכה של מידת הגשמתן . הן אף מנוסחות
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|