|
|
Page:9
הפסיכולוגיה של היחיד לבין הפסיכולוגיה של הקבוצה והארגון . ( Jaques , 1955 ; Klein , 1959 ) אפשרות אחרת היא למצוא מושגים חדשים , שאינם כבולים רק לרמה אחת של ניתוח ארגונים . כך , לדוגמה , מושגי המערכת ( הפתוחה והסגורה ) הם מושגים שאומצו במקורם מתחום התרמודינמיקה , הביולוגיה והפיזיקה , וקיבלו שימוש רב בתיאוריה הארגונית הן בהתייחס להקשר והן בהתייחס למרכיביו . במאמר הנוכחי מוצע ניתוח של סתירות במטרות הארגוניות וקונפליקטים תפקידיים , הנתמך על-ידי רעיונות השאובים מן הגיאומטריה הפרקטלית . הגיאומטריה הפרקטלית ( Fractal Geometry ) מתאימה במיוחד לניתוח רמות שונות של משתנים ארגוניים . זאת מכיוון שהשימוש בפרקטל מתבסס על הנחה שהחלקים הקטנים יותר שלו דומים לאפיוני המכלול . התיאוריה הפרקטלית מאפשרת הסבר החוצה רמות מרובות של התנהגות ארגונית . בתיאוריה זו נטען שתופעות במערכות ארגוניות מבטאות התאמות פרקטליות ומאפשרות אינטגרציה אנכית בין תהליכים ורמות שונות של הפעולה הארגונית , תוך התחשבות בקונפליקטים ובסתירות בין מרכיבים . להלן סקירה קצרה של הספרות הארגונית העוסקת בשאלת יחסי הגומלין בין משתנים קונטקסטואליים לבין התנהגות יחידים וקבוצות . כהדגמה יובא דיון במטרות ארגוניות סותרות ובקונפליקטים תפקידיים , וזאת משלושה היבטים : האחד — תיאוריות הדנות בנפרד בשתי רמות המשתנים ; השני — המחקר העוסק בקשר שבין שני המשתנים ; והשלישי — ניסיון להציע תיאוריה פרקטלית של מטרות ארגוניות סותרות וקונפליקטים תפקידיים . השפעת ההקשר הארגוני על יחידים ועל קבוצות ההקשר כולל גירויים ותופעות הסובבים את הפרט , ולכן הוא ממוקם בסביבה חיצונית לפרט — לרוב ברמה שונה של ניתוח . ( Mowday & Sutton , 1993 ) באופן כללי ניתן לומר כי ההנחה שלהקשר יש השפעה בעלת עוצמה על קבוצות ופרטים נסמכת על הגישה המצבית . בגישה זו טוענים שארגונים הם מצבים בעלי עוצמה המאפילים על מאפיינים אינדיבידואליים . ( Pfeffer , 1992 ) יש לסייג ולומר שמשתנים קונטקסטואליים מעצבים התנהגות במידה שהיחידים והקבוצות תופסים אותם כמשמעותיים . ( Nelson & Sutton , 1990 ) כמו כן אין המצבים הארגוניים הומוגניים מבחינת השפעתם . ניתן להבחין בין סיטואציות חזקות לחלשות על-פי האופן שבו הן מפעילות לחץ על תהליכי התנהגות ארגונית . ( Mischel , 1977 ) בכל אופן , נטען כי ההקשר הארגוני משפיע על יחידים וקבוצות . זאת , למשל , על-פי ההזדמנויות והמגבלות שהוא מציב ליחיד ולקבוצות . הצבת מטרות היא כלי מצבי לשליטה , להכוונה ולהגבלה של התנהגויות . ( Locke & Latham , 1990 ; Staw & Boettger , 1990 ) עוד נטען כי האפיונים הטכנולוגיים של המצב יוצרים השפעות הניכרות כרמת היחידות , בתבניות האינטראקציה של המבנה המחלקתי ובמבנה הארגוני . ( Barley , 1990 ) מטרות ארגוניות סותרות תיאוריות ארגוניות סוציולוגיות מייחסות למושג "מטרה ארגונית ' חשיבות מכרעת בהבנת ארגונים . אחת השאלות הנידונות בהרחבה בספרות היא השאלה אם יש לארגונים תכליות ברורות ועקביות הקובעות את פעולתם .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|