|
|
Page:11
כל חלון . האוב"קט הזה , אם כך , הוא חלק ( פרגמנט ) של המשטח והוצאתו מן המציאות היא זו אשר ממסגרת את מציאות הסובייקט עצמו כרוצו , כחסר בהווייתו , דהיינו החור הזה שנוצר כהוויה אין הוא כי אם החתיכה שהוחסרה . על כן בכל זאת , במובן זה , נוצרת אקוויוולנסיות בין הסוב"קס לבין האובייקט . a אלא שכאן כבר אין אנו מדברים על הסובייקט של המסמן כי אם על זה של האובייקט . הפעולה של המומחה , המהנדס , המדען הארגוני , הינה כשלעצמה גילום של ההוצאה , ההחסרה הזאת של האובייקט , שהוא המקור לאי הקונסיסטנטיות שבמציאות הראשונה . במציאות הראשונה האובייקט הזה קיים כפרדוקס ביחס ללוגיקה שלה . במובן זה ניתן לומר שהייעוץ של המומחה או המדען יש לו קירבה אל הפילוסופיה יותר מאשר הייעוץ שבינתיים כיניתי אותו "זה אשר מתנהל בצל של . "המדע כי כמו המדע - גם הפילוסופיה רוחה את האפשרות של המציאות השנייה , זו שנוכל לכנותה המציאות של האיוו , אשר מושתתת על המעמד הפרדוקסל' של האובייקט . לאקאן , בתשובתו לסטודנטים לפילוסופיה , אומר בקשר לכך שהאובייקט x \ n a מה שהמחשבה הפילוסופית חסרה כדי לאפשר לה למקם את עצמה , כלומר למצוא את חוסר התוקף שלה ( מחברות לאנליזה , 3 , 1967 עמ' . ( 7 הדח"ה , ההרחקה של האוב"קט הזה , משמעה הדח"ה של הממד של הפנטסמה , זו אשר מצביעה על היחסים הבלתי אפשריים של הסובייקט עם האוב"קט , a סיבת האיוו . זה מה שאנו מוצאים בפרדוקסים של זנון , תלמידו של פרמנידס : המרדף הבלתי פוסק של אכילס אחרי הקטור - כמו המרדף של הסובייקט אחרי האוב"קט שלו , שאותו הוא אינו מדביק אף פעם , כלומר לעולם אינו חובר ( מצטרף ) אליו . זה מה שאנו מוצאים ביחס לקשת ולחץ של הרקולס , החוזר שוב ושוב על הירי , מבלי שהחץ יזוז ממקומו . כך הוא הדבר גם לגבי דמויות ארורות שבהן נתקל אודיסיאוס במסעו בשאול : טנטלוס וסיזיפוס , שנידונו לחזור על אותו אקט ללא סוף , ובלי יכולת להשיג את מבוקשם . טנטלוס נענש על גניבת כלבו של זאוס ועל גניבת מזון האלים - האמברוזיה והנקטר והענקתם לבני התמותה , וכן על הרג בנו , פלופס , והגשתו כמזון לאלים , ועל כל אלה נידון שלא להגיע לעולם לאוכל או למים . בכל פעם שהוא מבקש לשתות , מתרחקים ממנו המים , ובכל פעם שהוא מבקש לקטוף פרי , מתרחקים ממנו ענפי העץ . בנוסף לכך אבן תלויה מעל ראשו , מוכנה ליפול בכל רגע . סיזיפוס נידון לדחוף סלע לראש ההר רק על מנת להרפות ממנו ולחזור שוב ושוב על הפעולה . סיפורים אלה באים כמו לתאר את הערר האפשרות לעבור מרחק . ואמנם בפילוסופיה ניתן להגיע לאבסורד הזה - לאי אפשרות לעבור מרחק - כי תחילה יש לעבור את מחציתו , וכן הלאה עד אין-סוף , אבל במציאות השנייה ישנו הדחף , כאשר לאקאן מבחין בין aim-n של הדחף לבין ה-
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|