|
|
Page:7
הטופולוגיה שמוסר לנו לאקאן , שהיא ה 0 ופולוגיה של הקשר הבורומא , ניטיב לראות משהו מן הקשרים שביניהן . במרחב הארגוני , כמו במררוב הגרפי של הקשר , 'הבורומא וכן במרחב של הגרפיקה של הטבלאות , ישנה הש 0 חה שמסייעת לנו לדמיין את מצב העניינים . הז ו-ממדיות רותמת לשירותנו את הממד הדמיוני . ביחס לממד השלישי בארגון ישנו דבר-מה שמתרחב , ואותו הזכרנו בפעם הקודמת באמצעות המושג "האיוו האנונימי" - איווי ללא שם . השונה מן האיוו הפרטיקולרי שהוא איווי בעל שם . האיוו האנונימי מובנה באמצעות הפנססמה הקולקטיבית , או ליתר דיוק הפנטסמה המוסדית . דרך הפנטסמה הזאת מכונן הסובייקט הארגוני כמתאווה , כבעל איווי אנונימי . הסובייקט הזה איננו "אדם אנושי" במובן של מגוון צרכיו , האינטרסים שלו , אמונותיו וכיוצא באלה . הסובייקט הזה - כמו הסובייקט של הפסיכואנליזה - איננו שונה מן הסובייקט הקרטזיאנ , 1 כסובייקט אבסטרקטי . אחרי שאנו מרוקנים אותו מן התוכן הפרטיקולרי שלו . הקוגיטו של דה קארט הוא נקודה של סובייקטיביות צרופה , לא סובססנציאלית . הדבר רומה לסובייקט שמסמן לאקאן . $ -כ הקו על $ -ה מציין למעשה חסר קונסטיטוטיב 1 של כל תמיכה , של כל משענת אשר עשויה להעניק לסובייקט הזה זהות פוזיטיבית סובסטנטיבית . רק בגלל העדר הזהות הזאת מקבל מושג ההזדהות מקום חשוב כל כך . הסובייקט מנסה למלא חסר קונסטיטוסיב 1 זה באמצעות ההזדהות , באמצעות הזיהוי שלו עם מסמן-אדון כלשהו , שיבטיח את מקומו ברשת הסמלית . הארגון , באופן יסודי , אינו בנוי להתאים לאנשים קונקרטיים , אקטואליים , כי אם לאבסטרקציה פורמלית חסרת לב . אין בו מקום לתוכן אנושי מלא וקונקרס . 1 במובן זה הארגון הוא קשר פורמלי של אינדיבידואלים אבסטרקטיים . הניסיון למלא את הארגון בתכנים קונקרטיים מידרדר עד מהרה לפיתוי הטוטליטרי . על כן אנו יכולים לתאר את הארגון כמה שמניח - split פיצול - בין הסובייקט האבסטרקטי-הארגונ לבין סובייקט שניתן לכנותו "הבורגני" - זה אשר נושא את הפרטיקולרי , הפתולוגי . כל ניסיון לפשר בין השניים הוא בלתי אפשרי . במובן זה הארגון חי על הפיצול שבין הציבורי , הכללי , האוניברסלי , לבין הפרטי , היחידאי , הפרטיקולרי . זהו בעצם הניכור שבבסיס
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|