|
|
Page:8
מול השפע הזה של 'מוצרי ידע ; המופיעים בצורת מודלים שונים המומלצים לפעולת הארגון ( מודלים שיווקיים , ניהוליים , אבחוניים , וכוי , ( ניצב זה אשר מתכנה היועץ הארגוני . כיצד עליו לנהוג ? מהי בעצם הפרקטיקה שלו ? מה יש לו להציע בלונה-פארק התאור 0 י של תעשיית הידע הלוויינית , שהתפתחה מסביב לפעולה הארגונית ? מה עליו לעשות , מצד אחד , מול הרצינות חמורת הסבר של האקדמיה , זו שיודעת את ערכה , שמנפיקה דו"חות בצורת מחקרים וסכימות על גבי סכימות , ומצד שני מול ה"סקס-אפיל" של כוכבי השביס , שאליהם משתחווים הארגונים בתשוקה לא מוסתרת ? תשוקה כמו זו שנמצא בהתנפלות של המון הקונים במבצעי מכירות סוף העונה בסופרמרקטים , בהיפרמרקנוים ובאולטרא-מרקסים , כיצד , בין הקצוות הללו , יכול עדיין להישמע קול אחר , שלא כקול ההמון , קול ההמון אשר מופיע כקול שדי ? מה נותר לו ליועץ הזה , אם לא להפוך בעצמו למוצר של השוק , שעומד למכירה לכל המרבה במחיר ? ואם התחרות קשה , אזי לכל מי שרק מוכן לשלם , ותמורת המחיר , כבר לא חשוב כמה , הוא מוכן להציע הכל , כל מה שירצו : יש בעיות בקבלת החלטות ? אין בעיה , יש ערכת ניהול לפי יעדים ; יש בעיות בתכנון ? ללא קושי ניתן להתאים מודל לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך , לטווח בינוני , לטווח קצר ... ואם זה לא מספיק כדי להשביע רצונו של בעל המאה אפשר , כמובן , לעשות התאמה לזמן אפס , וכוי וכוי . יש הכל - יש , 0 . 0 . ויש , T . D . ויש , T . Q . M . ויש , J . I . T . ויש , T . o . c . והשתלמויות , והשתלטויות , וכנסים , ומכונים , כי צריך גם ללמוד עוד ועוד . צריך להרחיב את הידע , להשקיע אותו , לצבור ריבית ולחיות מן הריבית . טוב , זה כבר לא לכל אחד , זה שמור לבעלי השם הללו , שעוסקים בשיווק של הידע , וחיים כבר על אחוזים מעבודתם של אלה שמקרוב באו . הנה זה מה שקרוי מורים ותלמידים : המורה הוא זה שמעסיק את התלמיד ומרוויח אחוזים מעבודתו . זה מאד מודרני ומתקדם , כל-כך מתקדם , שכבר לא כל-כך ברור על מה אני מדבר . האם קיימת אלטרנטיבה פרקטית , מעשית , למה שבקלות יכול להפוך מצד אחד לזיקית ארגונית ומצד שני לטכנאי או למהנדס ארגוני ? אקדים ואומר שהאלטרנטיבה קיימת מחוץ לכל תחומי הידע הללו , מחוץ לקרוסלה הזאת , מחוץ לבורסה של הנפקת הידע התעשייתי הזה . אין ספק , שגם למהנדס הארגוני ישנה זכות קיום בארגונים שונים . למעשה , הספק לא קיים לגביו - ארגונים "צורכים" ידע על ארגונים כמו כל ידע אחר שהם צורכים . אך בשונה מן המהנדס הארגוני , היועץ הוא זה שצריך להגדיר את השדה אשר נמצא בדיוק מחוץ לידע הזה , בצל הידע הזה , אשר מבחינת הייעוץ איננו תופעה ארגונית שונה מכל תופעה ארגונית אחרת אשר עליה הוא נותן את דעתו . אין שום פסול בכך , שארגונים ימציאו מומחים 0 . 0 .-ב או , T . QM .-2 אבל לא על המומחיות הזאת תהילתו של היועץ . תחומי המומחיות הללו ראויים לתשומת לבו של היועץ רק ככל שהוא בוחן אותם כאובייקטים במסגרת הפטישיזם של המוצרים , ובכלל זה גם של הידע הזה לסוגיו , כמוצר אשר סביבו חוגג הארג {! וסובב , כפי שחג הדחף ביחס לאובייקט שלו . אפשר לומר שאם יטעה היועץ וייסוב אף הוא סביב פריט זה או אחר שמונח על מדף ההמצאות הללו , כי אז אין הוא אלא עוד אחד באותו קהל של מתפללים , אשר קורא בספר התפילות האחד שלו בשם אלוהיו שוב ושוב כדי להסיר כל ספק , ולו הקל שבקלים : אלוהי המספרים , אלוהי ההחלטות , אלוהי התכנונים , אלוהי ההצלחה . לכאורה , מה יכול להיות יותר ודאי מן האלוהים הזה ? ואין לטעות כאן ,
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|