sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:30

ו . אחריות על פעילות מערך המודיעין של הסולטנות אשר כללה : . 1 מעקב אחר גורמים קיצוניים בסולטנות . . 2 הדואר הסולטני . . 3 הפעלת מערך מקורות המודיעין בשטחי הסולטנות ( שירות הביטחון . ( . 4 אחריות על מערך ההתרעה . . 5 הפעלת סוכנים בארצות יעד . תחומי האחריות של הלשכה חולקו בין המזכירים השונים למעט תחום המודיעין אשר נוהל על ידי ראש הלשכה בעצמו , שבעתות עומס היה נעזר באחד המזכירים של הלשכה . ראש הלשכה הסולטנית גייס והפעיל אישית את מערך הסוכנים בארצות יעד . סוכן שהיה מגיח “ הביתה “ פעם בתקופה תוחקר ותודרך להמשך פעילות על ידי ראש הלשכה . כל נושא ניהול התקציבים הקשורים להפעלת המקורות החיים בסולטנות ומחוץ לה נוהל גם הוא על ידי ראש הלשכה . רק ברשותו הייתה רשימת המקורות והתקציבים המיועדים למקורות אלו . כנראה הסעיף התקציבי של מערך המודיעין הופיע תחת כותרת אחרת כלשהי כגון תקציב ניהול הלשכה הסולטנית . במהלך קיום הסולטנות הממלוכית היו תקופות שבהן מונו ראשי מודיעין במחוזות . השינוי הארגוני הזה התרחש קרוב לוודאי בתקופות שבהן המצב הכלכלי גרם לאי שקט במחוזות והיה צורך להדק את הפיקוח על המתרחש . הממונה על המודיעין במחוז נקרא צאחב אל - ח'בר . ( Sakhib al Khabar ) הטיפול במשפחת הסוכן הנמצא בארץ יעד היה גם הוא באחריותו של ראש הלשכה הסולטנית . היו מקרים שבהם סוכנים נתפסו והוצאו להורג , והדאגה למשפחת הסוכן הייתה באחריותו . הסולטנות הממלוכית עשתה מאמצים גדולים כדי לשחרר סוכנים שלה שנתפסו . לפעמים בוצע הדבר על ידי החלפת הסוכן שנתפס בסוכני אויב שישבו בכלא הממלוכי . סוכן אויב שנתפס עבר תהליך הכפלה בעיקר לצורכי דיסאינפורמציה . גיוס והפעלה של סוכנים בארצות יעד מערך הסוכנים היה בנוי כך שכל סוכן עובד באופן עצמאי . לא היו רשתות סוכנים , ולא היו שותפי סוד להפעלה של סוכן למעט מקרים נדירים שבהם ראש הלשכה הסולטנית לא יכול היה להתפנות , ואז את פגישת העבודה עם הסוכן היה מבצע אחד המזכירים מתוך המאגר של הלשכה הסולטנית . המחליף היה מכיר רק את הסוכן שאותו קיבל לתחקור ולתדרוך . גם בעלי התפקידים המקורבים ביותר לסולטן לא ידעו דבר על המקורות החיים למעט ידיעה על עצם קיומם . כאשר נעשה שימוש במידע שהופק מסוכן בפורומים מצומצמים כאלה ואחרים , לעולם לא הוזכר המקור למידע . הסוכנים לא תמיד הצליחו לבצע את המשימה שהוטלה עליהם . במקרים כאלה נמנע המפעיל מלנזוף בהם , להפך , הוא עודד את רוחם והביע תקווה שהמשימה תבוצע בגיחה הבאה לארץ היעד . מדי פעם היה הסוכן זקוק לתמיכה מוראלית ואף לאינדוקטרינציה . דברי עידוד , מתנות , בונוסים ועוד היו כלים קבועים שבהם השתמש המפעיל . הסוכנים היו מודעים לערכם ולחשיבותם עבור המדינה וידעו שהמדינה תעשה עבורם כל הניתן במקרה שיסתבכו . לפגישות עם המפעיל היו הסוכנים מגיעים בפנים מוסתרות כדי שלא יהיה ניתן לזהותם וזאת על אף העובדה שננקטו צעדי זהירות רבים כדי לשמור בסוד את זהות הסוכן . כלים מודיעיניים נוספים בהתכתבות רשמית ודיפלומטית השתמש המודיעין הממלוכי כדבר שבשגרה בכס “ מ ( כתב סמוי ) ובהצפנה . המודיעין הממלוכי הכיר והשתמש במגוון שיטות לצורך הסתרת מסרים כתובים . אך גם כאשר היריב הצליח להתגבר על הכתב הסמוי , הוצב לו מכשול נוסף והוא התוכן המוצפן . השיטות שבהן השתמשו הממלוכים בהצפנה כללו שימוש באותיות בשפות אחרות כחלופה לאותיות ערביות , שימוש במספרים במקום באותיות ושימוש במושגים ובמילים מכל תחומי החיים ששימשו חלופה לביטויים בתוכן המכתב . שיטה נוספת הייתה החלפת מיקום האות במילה או כתיבת מילה בסדר הפוך . בעלי תפקידים רגישים בממסד הממלוכי ושותפי סוד שונים ( לא לתחום המקורות החיים ) עברו ללא ידיעתם משימות מבחן , ורק לאחר שעברו אותן בהצלחה הוצבו לתפקיד הרגיש ונחשפו לחומר רגיש . בגלל רגישויות במשרדים מסוימים בסולטנות לא הועסקו בהם לא - מוסלמים . זאת על אף העובדה שבמשרדים אחרים הועסקו נוצרים ויהודים ואפילו בתפקידים בכירים ביותר . חוד החנית של צבא הסולטנות היה היחידות הממלוכיות שהיו מוצבות במקומות שונים בסולטנות ולא באופן מרוכז . השיקול המרכזי היה להקשות על סוכני אויב לקבל תמונת מצב על היקף הצבא ועל חוזקו . בסולטנות הייתה קיימת תפיסה שלפיה שני התחומים הרגישים ביותר הם הצבא והאוצר . בשני תחומים אלה אכן נעשו מרב המאמצים לשמור בסוד את פעילותם . הסולטנות הממלוכית עשתה מאמצים גדולים כדי לשחרר סוכנים שלה שנתפסו . לפעמים בוצע הדבר על ידי החלפת הסוכן שנתפס בסוכני אויב שישבו בכלא הממלוכי . סוכן אויב שנתפס עבר תהליך הכפלה בעיקר לצורכי דיסאינפורמציה גם בעלי התפקידים המקורבים ביותר לסולטן לא ידעו דבר על המקורות החיים למעט ידיעה על עצם קיומם . כאשר נעשה שימוש במידע שהופק מסוכן בפורומים מצומצמים כאלה ואחרים , לעולם לא הוזכר המקור למידע ברדלס , סמלו של בייברס המוטבע על גשר לוד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help