|
|
Page:27
ארגון המודיעין שהקים בייברס הוכיח את יעילותו בכך שלא היה אף לא מקרה אחד שבו לא היה ידוע לו מראש על כוונות תקיפה מצד אויביו . כמו כן ארגון המודיעין חשף בעוד מועד תוכניות התארגנות של יריביו מבית לביצוע הפיכה או להתנקשות בחייו . למרות זאת המחקר נוטה להאמין שאחרי 17 שנות שלטון והישגים מרשימים בכל התחומים הוא מצא את מותו משתיית רעל שהוגש לו . שטחי הסולטנות הממלוכית כללו טריטוריה שהייתה בעבר חלק מהח’ליפות העבאסית . 60 % הנותרים משטחי הח’ליפות העבאסית נכבשו על ידי המונגולים . במהלך שלטונה הממושך של השושלת העבאסית הייתה תנועה גדולה של אוכלוסיות בתוך הח’ליפות . סוחרים , משוחררי צבא , אנשי דת , צופים ואחרים עזבו את מקום מוצאם והתיישבו למשך זמן כזה או אחר במקום אחר בח’ליפות . לדוגמה : בארץ ישראל בתקופה העבאסית ניתן היה לפגוש יוצאי טרנסאוקסניה ( כיום בשטח אוזבקיסטן , ( איראן , מצרים ומסופוטמיה ( עיראק . ( כאשר קמה הסולטנות הממלוכית חיו בשטחה ערב רב של אנשים אשר מקום מוצאם היה מהאזורים שכבשו המונגולים . מיותר לציין כי עיקר האוכלוסייה בשטחים שכבשו המונגולים הייתה מוסלמית וככזו הייתה אוהדת הסולטנות הממלוכית . לנתון זה הייתה משמעות רבה במסגרת הפעילות של המודיעין הממלוכי בארצות יעד . איסוף בארצות יעד לצורך איסוף הידיעות בארצות היעד ( ארצות האויב ) שימש מערך סוכנים אשר הוחדר לארץ היעד ואשר הקשר עמו התקיים באמצעות פגישות אישיות בלבד . הסוכן היה מגיח מארץ היעד לארץ הבסיס ( הארץ שממנה נשלח ) לצורכי דיווח , תחקור , תדרוך , פגישות עם משפחתו , אינדוקטרינציה ( שטיפת מוח רעיונית ואידיאולוגית ) או קבלת פרסים וטובות הנאה אחרות תמורת שירותו . אישיותו של בייברס השפיעה במידה רבה על האופן שבו נבנה ופעל ארגון המודיעין שלו . האיש היה בעל מודעות מודיעינית גבוהה ועסק באופן קבוע בלימוד אופן ההתנהלות והתחבולות של אויביו ובחיפוש פתרונות יצירתיים כפעולות נגד . הוא הוציא כסף רב על הפעלת מערך הסוכנים , והתפיסה שעמדה ביסוד הדברים הייתה שלסוכנים המסכנים את חייהם ללא הפסק מגיעים יחס ותמורה הולמים . הסוכנים של הסולטנות לא היו ממלוכים מסיבה פשוטה - הממלוכים , כאמור , לא היו ילידים אלא עבדים שהובאו ממחוזות שונים , חונכו והוכשרו להפוך ללוחמים ולמוסלמים . הם המשיכו לדבר בשפת מוצאם , ובשל היותם מנותקים מהאוכלוסייה המקומית במידה רבה , הם לא היו מעורים בתרבות ובחברה המקומיות - ולכן לא היו להם כישורים לשמש סוכנים בארצות יעד . המשימה הראשית של הסוכן - קוסאד - ( Qussad ) הייתה להפעיל מערך מקורות וסייענים בשטח האויב . מקורות אלה נקראו בשמות שונים כמו מונסיחון , ( Munasihun ) מוכתיבון ( Mukatibun ) או ארבב אל - אח'באר ( Arbab al Akhbar ) שפירושו “ בעל המידע . “ בשונה מהקוסאד , הסייענים היו מתנדבים מקרב האוכלוסייה המוסלמית אשר חיה בשטח אויב , שהונעו על ידי רגשות דתיים ורצון לסייע לסולטן המוסלמי נגד אויביו . האיתור , הגיוס וההפעלה של מקורות אלה בשטח היו משימות הקוסאד . שיטת איסוף מקובלת מאוד בעולם האסלאם הייתה האזנה לשיחות במקומות ציבוריים - בתי קפה , חאנים ומקומות בילוי של בעלי תפקידים באוכלוסייה המקומית . הייתה ציפייה שהסוכן בשטח יוכל לעשות היקשים ולהסיק מסקנות מהמידע שהגיע אליו . במילים אחרות , היה מצופה מהסוכנים להיות “ ראש גדול “ ולעסוק גם בהערכה . הסוכנים שפעלו בארצות יעד היו בעלי כישורים לחיות בזהות בדויה בזכות ידיעה מושלמת של שפת המקום והכרת המנהגים , סדרי השלטון והתרבות המקומית . הם נבחרו בקפידה רבה לתפקידם על ידי ראש ארגון המודיעין של הסולטנות אשר הכשיר אותם וגם שימש מפעילם . אמינותו ואיכותו של המידע שהשיגו הסוכנים היו מוערכות בדרך כלל על סמך סך כל המידע שהתקבל בנושא מסוים ומידת התמיכה שהמידע קיבל ממקורות אחרים . במקרים שבהם דיווחים של סוכנים סתרו זה את זה היה ראש המודיעין מחליט על איזו גרסה לסמוך . גורמי איסוף נוספים בארצות יעד היו סוחרים אשר סחרו משני צדי הגבול . לחלקם היו סניפים פזורים בשטח הכבוש וקשר הדוק עם סוחרים מוסלמים ואחרים . יכולתם לנוע באופן חופשי במדינת היעד באישור השלטונות הוסיפה רבות ליכולת שלהם לראות אישיותו של בייברס השפיעה במידה רבה על האופן שבו נבנה ופעל ארגון המודיעין שלו . האיש היה בעל מודעות מודיעינית גבוהה ועסק באופן קבוע בלימוד אופן ההתנהלות והתחבולות של אויביו ובחיפוש פתרונות יצירתיים כפעולות נגד הסייענים היו מתנדבים מקרב האוכלוסייה המוסלמית אשר חיה בשטח אויב , שהונעו על ידי רגשות דתיים ורצון לסייע לסולטן המוסלמי נגד אויביו . האיתור , הגיוס וההפעלה של מקורות אלה בשטח היו משימות הקוסאד ( סוכן ) לוחם ממלוכי
|
|