|
|
Page:14
תפיסת “ בידוד שדה המערכה “ מפני המעורבות מבחוץ , זאת בעיקר על ידי שימוש בוטה בזכות הווטו במועצת הביטחון בשיתוף פעולה עם הסינים , יחד עם סיוע ישיר למשטרו של אסד - כלכלי וביטחוני כאחד . יעדיה אלו של רוסיה הושגו בחלקם לפחות . ולראיה , משטרו של אסד שרד מעבר לחזוי , ורוסיה נותרה , לפי שעה , גורם מדיני משפיע באזור . במקביל פעלה רוסיה נמרצות לקדם חלופות למדיניות ההגנה על המשטר הסורי . לאורך כל הדרך נמשכו מאמציה להגיע להידברות עם המורדים הסורים , אומנם ללא הצלחה , אך במגמה ברורה להניח יסודות להישארות רוסית בסוריה גם לאחר הסתלקותו הבלתי נמנעת של אסד . מעבר לכך נקטה רוסיה מאמצי הידברות עם כל גורם אפשרי באזור , במגמה דומה של בלימת דחיקתה מהאזור עם התפרקותו האפשרית של הציר השיעי . במסגרת זו מזוהה הפעילות הרוסית מול הכורדים , הן בסוריה , הן בעיראק ונראה שבעקיפין גם בתורכיה ; מול מצרים ; מול סעודיה ומדינות המפרץ ; מול עיראק , תוך הצלחה בלתי מבוטלת ( תוזכר עסקת הנשק גדולת הממדים הנמצאת בגיבוש , ( ומול עוד גורמים באזור . אולם כל הפעילות הזאת טרם הניבה פירות מוחשיים , ועם התקרבות קצו של משטר אסד ניצבת רוסיה בפני פרשת דרכים חדשה . מאבק בין - צירי מבין מכלול אתגריה הנוכחיים של רוסיה , בולטת סוגיית עתידו של הציר השיעי ( קרי איראן , סוריה וחזבאללה , בגיבויה של רוסיה ) הצפוי לקרוס עם פרישתה של סוריה . הכוחות החדשים המאתגרים את הציר השיעי - רוסי הם הציר הסוני - מערבי והאפשרות להתבססותו העתידית של הציר התורכי - מצרי , כולם מתחרים על ההגמוניה במסגרת הסדר האזורי העתידי ואינם רואים בעין אוהדת את השתתפותה של רוסיה . יתרה מכך , גם חיכוכה של רוסיה עם המערב אינו מוסיף ליציבותה . הולך ומתפתח לחץ מערבי ישיר על רוסיה , לאורך גבולותיה , כאשר גם תורכיה המעורבת בכך מפגינה התגרות מרחיקת לכת כלפי רוסיה , הן במזרח התיכון ( סביב סוריה וסביב התחרות על הנושא הכורדי ) והן בקווקז ובאזורי אינטרסים רוסיים נוספים . במציאות הפכפכה זו ניצבות עדיין בפני רוסיה כמה דרכי פעולה אפשריות . ברור שבמציאות המשתנה במהירות במזרח התיכון האפשרויות לא נשמרות פתוחות לאורך זמן , ועל הרוסים , כמו גם על השחקנים האחרים , לשקוד על גיבוש פתרונות חדשים בהתמדה . להלן כמה מהאפשרויות : א . נסיגה מההגנה על משטרו של אסד וממילא על שלמותו של הציר השיעי , תוך ניסיון להגיע להבנות עם הציר הסוני - מערבי ולחבור אליו . מהלך כזה כרוך בנכונות מערבית לשיתוף פעולה נרחב עם רוסיה . ואכן מתקיימים מגעים רוסים - אמריקאיים בנושא , אך נראה שטרם הוצעה לרוסיה התמורה ההולמת . ב . הסדר רוסי עצמאי עם מדינות האזור לגבי עתידה של סוריה והשבת מעמדה העתידי של רוסיה במרחב לקדמותו . ואכן אנו עדי למאמצים רוסיים האמורים להגיע להידברות עם כולם : המורדים הסורים , תורכיה , מצרים , עיראק , סעודיה , ירדן , וגם שמה של ישראל לא נפקד מרשימה זו . ג . פעילות מרחיקת לכת לקידום סדר אזורי חדש , דרך פעולה שלא נפסלת למקרה שרוסיה תתייצב בפני קריסת מדיניותה הכוללת באזור . משמעותה המעשית של דרך זו היא ניצול חוסר היציבות במרבית מדינות האזור והאי - יציבות האזורית בכללותה למעורבות ולהאצת תהליכי שינוי גיאופוליטיים באזור , הצפויים , אליבא דה רוסיה , להתחולל ממילא . במכלול זה אפשריים שינויים מרחיקי לכת לגבי מדינות שונות באזור , לרבות פירוקן והקמת ישויות מדיניות חדשות . מול המערב ומול ישראל מאחורי מכלול שיקוליה אלה של רוסיה ניצבת הדילמה של יחסיה עם המערב , בעיקר עם ארה “ ב . רוסיה , הפועלת במישור הגלובלי לשדרוג מעמדה , נתונה למעשה ללחץ מערבי גובר בגבולותיה . מדובר גם בהמשך יישום המגמה של “ הרחבת נאט “ ו מזרחה ;“ בנחישותה של ארה “ ב להציב במזרח אירופה מערך טילי יירוט נגד טילים , חרף התנגדות רוסית נמרצת למדי ; בקידומה של התוכנית האסטרטגית החדשה ( NDS ) על ידי ארה “ ב , המעתיקה את פריסתה האסטרטגית לאזורי אסיה והפסיפיק , בפועל בסמיכות לגבולותיה של רוסיה . לאחרונה אף גברה הפעילות המערבית , כאמור בהשתתפותה הפעילה של תורכיה , החברה בנאט “ ו , נגד האינטרסים הרוסיים באזור הקווקז . נוכח אתגרים אלה , נראה שרוסיה בחרה לנצל את מדיניותה המזרח תיכונית , כמו הגיבוי למשטרו של אסד או דרכי פעולה אחרות מהמוזכרות לעיל . כלומר , לפשרה עם הרוסים במזרח התיכון מובילה דרך הוויתורים המערביים בזירה הגלובלית . כמובן , במציאות זו של חוסר ודאות המאפיינת את המערכת הבינלאומית , ואת המזרח התיכון בפרט , מוקדם עדיין לקבוע ברורות את הנולד . אולם על פניו ניתן לזהות את מגמותיה האסרטיביות של רוסיה , המנווטת את דרכה בין המחנות היריבים באזור והפועלת להטביע את חותמה על עיצובו של הסדר האזורי העתידי . יצוין בהקשר זה שלכל ההתפתחויות האזוריות המוזכרות במעורבותה של רוסיה יש השלכות על האינטרסים האסטרטגיים של ישראל . רוסיה , המכירה בחשיבותה של ישראל עבורה בכלל , ובהקשר למכלול יעדיה האזוריים בפרט , פועלת לקידום יחסי שיתוף פעולה בין המדינות במגוון תחומים הולך ומתרחב , כמו גם לזיהויו ולגיבושו של מרחב אינטרסים משותף בין השתיים . לאורך כל הדרך נמשכו מאמציה של רוסיה להגיע להידברות עם המורדים הסורים , במגמה ברורה להניח יסודות להישארות רוסית בסוריה גם לאחר הסתלקותו הבלתי נמנעת של אסד . אולם כל הפעילות הזאת טרם הניבה פירות מוחשיים , ועם התקרבות קצו של משטר אסד ניצבת רוסיה בפני פרשת דרכים חדשה לכל ההתפתחויות האזוריות במעורבותה של רוסיה יש השלכות על האינטרסים האסטרטגיים של ישראל . רוסיה , המכירה בחשיבותה של ישראל עבורה בכלל , ובהקשר למכלול יעדיה האזוריים בפרט , פועלת לקידום יחסי שיתוף פעולה בין המדינות במגוון תחומים הולך ומתרחב
|
|